כל שבעת הגלים

כעבור שלושה שבועות
הנושא: שלום
שלום.

כעבור עשר שניות
תשובה:
לתשומת לבכם. כתובת המייל שונתה. הנמען אינו יכול עוד לקרוא את המיילים שלו בכתובת הזאת. מיילים חדשים שיגיעו לתיבה הזאת יימחקו אוטומטית. מנהל המערכת ישמח לענות על שאלות.

כעבור חצי שנה
בלי נושא
שלום!

כעבור עשר שניות
תשובה:
לתשומת לבכם. כתובת המייל שונתה. הנמען אינו יכול עוד לקרוא את המיילים שלו בכתובת הזאת. מיילים חדשים שיגיעו לתיבה הזאת יימחקו אוטומטית. מנהל המערכת ישמח לענות על שאלות.

כעבור 30 שניות
Re:
זה לא נפסק לעולם?

כעבור עשר שניות
תשובה:
לתשומת לבכם. כתובת המייל שונתה. הנמען אינו יכול עוד לקרוא את המיילים שלו בכתובת הזאת. מיילים חדשים שיגיעו לתיבה הזאת יימחקו אוטומטית. מנהל המערכת ישמח לענות על שאלות.

כעבור שלושה ימים
הנושא: שאלה
ערב טוב אדון מנהל המערכת. מה העניינים? מארס קריר, מה? אבל אחרי חורף מתון כל כך אסור לנו להתלונן, נכון? ובהזדמנות זו: יש לי שאלה. יש לנו מכר משותף. שמו ליאו לַייקֶה. איבדתי למרבה הצער את כתובת האי־מייל המעודכנת שלו. היית יכול אולי... תודה.
בשמחת קרבה וירטואלית, אמי רוטנר.

כעבור עשר שניות
תשובה:
לתשומת לבכם. כתובת המייל שונתה. הנמען אינו יכול עוד לקרוא את המיילים שלו בכתובת הזאת. מיילים חדשים שיגיעו לתיבה הזאת יימחקו אוטומטית. מנהל המערכת ישמח לענות על שאלות.

כעבור 30 שניות
Re:
תרשה לי מילת ביקורת? אתה קצת חדגוני. משמרת לילה נעימה, אמי רוטנר.

כעבור עשר שניות
תשובה
לתשומת לבכם. כתובת המייל שונתה. הנמען אינו יכול עוד לקרוא את המיילים שלו בכתובת הזאת. מיילים חדשים שיגיעו לתיבה הזאת יימחקו אוטומטית. מנהל המערכת ישמח לענות על שאלות.

כעבור ארבעה ימים
הנושא: רק שלוש שאלות
אדון מנהל המערכת, אומר גלויות: אני במצוקה. אני זקוקה לכתובת המעודכנת של האדון "המשתמש" ליאו לייקה, אני באמת זקוקה לה! אני חייבת להציג לו בדחיפות שלוש שאלות: 1. האם הוא עדיין חי? 2. האם הוא עדיין חי בבוסטון? 3. האם הוא חי כבר במערכת יחסים אי־מיילית חדשה? אם 1. חיובי, 2. אחפש אותו. אבל על 3. לעולם לא אוכל לסלוח לו. הוא יכול לעשות חמישה עשר ניסיונות חדשים עם מרלנה בחצי שנה הזאת, הוא יכול להטיס אותה לבוסטון כל יום. הוא יכול להתמרח לו לילה אחרי לילה על ספות בברים של רווקים בבוסטון, להתעורר כל בוקר בין שדי בטון של איזו בוסטונית, נערת בארבי־בר־ברברנית משעממת. מצדי שיתחתן שלוש פעמים ויוליד עם כל אחת שלישייה תלת־ביצתית. רק דבר אחד אסור לו: אסור לו להתאהב בהתכתבות בשום אישה אחרת שהוא מעולם לא ראה. זה לא, בבקשה! זה חייב להישאר חד־פעמי. אני זקוקה לוודאות הזאת כדי שאצליח בכל זאת להעביר את לילותיי בשלום עד כמה שהדבר אפשרי. רוח הצפון נושבת אצלנו בלי הרף.
מנהל מערכת יקר, אני יכולה לתאר לי בערך מה תשיב, ובכל זאת, אני מבקשת: עשה את הבלתי אפשרי והעבר לליאו לייקה, שאיתו - בכך אין לי כל ספק - יש לך קשר טוב, את המסר שלי. אמור לו שאשמח אם ייצור קשר. עשה זאת! אחר כך תרגיש טוב יותר. זהו, ועכשיו אתה יכול להשמיע שוב את המנטרה שלך. בברכה, אמי רוטנר.

כעבור עשר שניות
תשובה:
לתשומת לבכם. כתובת המייל שונתה. הנמען אינו יכול עוד לקרוא את המיילים שלו בכתובת הזאת. מיילים חדשים שיגיעו לתיבה הזאת יימחקו אוטומטית. מנהל המערכת ישמח לענות על שאלות.

כעבור שלושה חודשים וחצי
הנושא: בבקשה להעביר הלאה
שלום ליאו, יש לך דיירים חדשים בדירה 15 קומה עליונה? אם אתה בבוסטון, אני מזהירה אותך. אל תתפלא על חשבון החשמל. האור דולק אצלם כל הלילה. יום טוב, חיים טובים, אמי.

כעבור שתי דקות
בלי נושא
שלום?

כעבור דקה
בלי נושא
היי, אדון מנהל המערכת, איפה אתה?

כעבור דקה
בלי נושא
אני צריכה להיות מודאגת, או שמא יש מקום לתקווה?

כעבור 11 שעות
הנושא: חזרתי מבוסטון
אמי יקרה! האינטואיציה שלך מדהימה. עוד לא עבר שבוע מאז שחזרתי. אשר לחשמל: אני צורך אותו בעצמי. אמי, אני מאחל לך, נו, מה אני יכול לאחל לך אחרי זמן רב כל כך? הכול נשמע בנאלי למדי. הכי טוב, גם אם חמישה חודשים לפני הזמן: חג מולד שמח ושנה טובה. אני מקווה ששלומך טוב, לפחות כפליים מזה שלי. שלום. ליאו.

כעבור יום
הנושא: מבולבלת
מה זה היה? זה היה משהו? ואם זה היה משהו, משהו כזה או אחר, האם זה היה שוב, הדבר הזה? אני לא מאמינה. א.

כעבור שלושה ימים
הנושא: המומה
ליאו, ליאו, מה קרה לך? מה עוללה לך בוסטון? א.

כעבור יום
הנושא: אחת ולתמיד
ליאו היקר, ההרגשה שאתה מעורר בי זה חמישה ימים גרועה מכל הרגשה שעוררת בי קודם לכן ובוודאי כבר גרמת לי לא פעם להרגיש רע; באמצעותך למדתי לראשונה כמה גרועים יכולים רגשות רעים להיות (גם טובים, יש לומר). אבל זה חדש לי: נעשיתי לך לטורח. אתה חוזר מבוסטון, מפעיל את ה"אאוטלוק" שלך, נהנה מלהביט בכיבוש־מחדש של המולדת. ומיד מופיעים המיילים הראשונים המרתקים של המנויות־על־כתב־העת, השוגות בכתובת המייל. חומר להרפתקאות וירטואליות חדשות עם נשים אנונימיות, אולי תימצא בהן גם אחת לא נשואה לשם שינוי. ואז: אוי, הנה כותבת לי איזו אמי רוטנר אחת. השם נשמע לי מוכר איכשהו. זו לא אותה אחת שבאורח וירטואלי מיוּמן של לוכד חולדות כבר הכנסת למיטה, אפשר לומר, זו שכבר עמדה לזנק אל בין זרועותיך? ובכל זאת, ברפלקס אחרון של הכושר התבוני שלה, שמרה על מרחק גורלי ממך, החמיצה אותך, הסתחררה וחלפה על פניך קרובה כחוט השערה. והנה חלפו להם תשעה חודשים וחצי, אישה ואכזבה נשכחו מזמן. ופתאום היא מתייצבת, צצה במפתיע בדואר הנכנס שלך. אתה מאחל לה - כמה משעשע, ליאו, כמו בזמנים הטובים שלך - חג מולד שמח ושנה טובה באמצע הקיץ. וביי־ביי! היא קיבלה את ההזדמנות שלה. כעת תורן של אחרות. והיא מפריעה, מעצבנת. להתעלם וזהו, ליאו, לא כן? היא כבר תפסיק. היא כבר מפסיקה. היא מפסיקה, בטוח!
נ"ב: אתה מקווה ששלומי טוב לפחות כפליים מזה שלך. לצערי אינני יודעת אמנם כמה טוב שלומך, אבל אם להלכה יכול היה שלומי להיות לפחות כפליים טוב יותר, הרי שלמעשה הוא לפחות פי עשרה גרוע יותר כעת. נו, זה כבר לא צריך להטריד אותך. אמי.
נ"ב 2: תודה על שהקשבת לי עוד פעם. כעת אתה יכול לשלוח לי שוב את מנהל המערכת הנחמד שלך. איתו אפשר לפחות לקשקש באין מפריע על מזג האוויר.

כעבור שעה
תשובה:
לא הייתי צריך לענות לך, אמי היקרה. עכשיו פגעתי בך (שוב). לא רציתי בזה. את אף פעם לא לטורח לי. את יודעת את זה. שאם לא כן, הרי הייתי לטורח לי עצמי כי את חלק ממני. אני נושא אותך איתי תמיד בכל היבשות ובכל נופי הרגשות, כמשאלת לב, כאשליה של הדבר המושלם, כמושג עילאי של אהבה. כך היית איתי כמעט עשרה חודשים בבוסטון, כך חזרת איתי הביתה.
אבל אמי, החיים הפיזיים שלי, החיים הממשיים, נמשכו בינתיים, חייבים היו להימשך. אני בונה לי כעת משהו. פגשתי מישהי בבוסטון. עוד מוקדם מדי לדבר על את־יודעת־מה. אבל אנחנו רוצים לנסות להיות יחד. יש סיכוי שהיא תקבל פה עבודה ואולי תעבור הנה.
באותו ליל זוועות שבו נכשלה הפגישה "הראשונה והאחרונה" שלו בצורה כה מחפירה, ניתקתי את הקשר הווירטואלי שלנו באורח ברוטלי. את הגעת להחלטה גם אם עד הרגע האחרון לא היית מוכנה להכיר בכך, ואני עזרתי לך לבצע אותה. אני לא יודע מה טיב היחסים שלך עם ברנרד כעת ומה מצב המשפחה שלך. אני גם בכלל לא רוצה לדעת כי אין לזה כל קשר לשנינו, לך ולי. הפסקת השתיקה הארוכה הייתה נחוצה לי (אולי לא הייתי צריך להפר אותה). היא הייתה נחוצה כדי לשמר את החוויה הייחודית שלנו, כדי להפוך את הלא־מפגש הלבבי, העמוק, האינטימי שלנו למשהו שייזכר כל החיים. הרחקנו לכת ממש עד הקצה. משם לא היה עוד לאן להתקדם. אין לכך המשך, גם לא, במיוחד לא, תשעה חודשים אחר כך. אני מבקש שגם את תראי את זה כך, אמי! בואי נזכור לטובה את מה שהיה, בואי נניח לדברים כמו שהם, אחרת נקלקל את זה. ליאו שלך.

כעבור עשר דקות
Re:
זו הייתה יצירת מופת, מַטעם אמיתי, אתה מגיע לשיא בתוך זמן קצר! "אמי, את אמנם האשליה של הדבר המושלם אבל אני לא רוצה שום קשר איתך." מבינה, מבינה, מבינה. המשך מחר. מצטערת, את זה אני לא יכולה לחסוך לך. לילה טוב, שלך, אשד"ם.

למחרת היום
הנושא: סיום מכובד.
או.קיי, אני זוכרת לטובה את מה שהיה. אני מניחה לדברים כמו שהם. אני לא מקלקלת דבר. אני מכבדת את העמדה שלך, רֵע־לעט־מייל־לשעבר ליאו "משם לא היה עוד לאן להתקדם" לייקה. אני משלימה עם זה שאתה כבר רוצה להעביר אותי ואת "העניין שלנו" אל מחוזות הזיכרון. בתור "אשליה של הדבר המושלם" אני אמנם מרגישה את עצמי די לא מושלמת ונטולת אשליות למדי, אך מה שלא יהיה, אני "המושג העילאי של האהבה" שלך גם אם ללא ספק מכוכב אחר. שכן עם סינדי מבוסטון - בטח קוראים לה סינדי, אני רואה אותה לנגד עיניי, איך היא לוחשת לך באוזן "I'm Cindy", צחקוק, "but you can call me Cinderella", צחקוק, עוד אחד - עם סינדי, אם כן, אתה יכול למצוא אולי אם לא את המושגים הכי נעלים של האהבה, אז את אלה הגשמיים שלה. אתה יכול למצוא אותם וחשוב מכול, אתה יכול לחוות אותם. אותי אתה נושא איתך - לאיזון טבעי של גוף ונפש - כ"משאלת לב", וכאן יש לי כמובן הבנה מלאה לצורך שלך להקפיד שלא אכביד עליך יותר מדי כדי שלא תלקה בשבר של משאלת הלב.
או.קיי ליאו, אקל "עלינו", אקל עליך, אקל על עצמי, אני מפסיקה, אני יוצאת מן החיים שלך (בקרוב), לא אכתוב לך עוד. אני מבטיחה.
תרשה ל"משאלת הלב" שלך לבקש עוד משאלה אחת, אחרונה־בהחלט? רק שעה אחת, שעה אחת של פנים אל פנים. האמן לי, אין אמצעי שימור טוב מזה לחוויה המשותפת שלנו. כי הסיום הסביר היחיד ללא־מפגש הלבבי הוא מפגש. אני לא דורשת ממך דבר, אני לא מצפה ממך לדבר. אני צריכה רק לראות, לדבר, להריח אותך פעם אחת בחיי. אני חייבת לראות פעם אחת איך השפתיים שלך הוגות "אמי". אני חייבת לראות פעם אחת את הריסים שלך משתחווים לפניי לפנֵי שהמסך יורד.
ליאו היקר, אתה צודק, אין שום המשך מתקבל על הדעת לקשר שלנו, אבל יש סיום מכובד. זה מה שאני מבקשת ממך, רק זה! אשליית הדבר המושלם שלך.

כעבור שלוש שעות
תשובה:
פאמלה.

כעבור דקה
Re:
???

כעבור 30 שניות
תשובה:
לא קוראים לה סינדי, קוראים לה פאמלה. כן, אני יודע שזה נשמע רע למדי. כשהאבות הם שמחליטים מה יהיו השמות של הבנות, זה תמיד מסוכן. אבל המראה שלה שונה לגמרי, באמת. לילה טוב, אמי. ליאו.

כעבור 40 דקות
Re:
ליאו היקר, זו הסיבה שאתה כל כך מוצא חן בעיניי! אנא, מחל לי על הנבזויות. אני מרגישה חלשה, כל כך, כל כך, כל כך חלשה. לילה טוב. אמי.