מסיפורי אברם סוראמלו
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מסיפורי אברם סוראמלו

מסיפורי אברם סוראמלו

ספר מודפס

עוד על הספר

יוסי בנאי

יוסי בנאי (13 באפריל 1932, ז' בניסן ה'תרצ"ב – 11 במאי 2006, י"ג באייר ה'תשס"ו) היה זמר, שחקן קולנוע ותיאטרון, פזמונאי, קומיקאי, קריין, תסריטאי ובמאי תיאטרון ישראלי. חתן פרס ישראל לתיאטרון לשנת תשנ"ח (1998) ופרס התיאטרון הישראלי לשנת 2004. בנאי נחשב לאחד מגדולי אמני הבמה של ישראל.

הוא התקבל ללימודים בבית הספר למשחק של "הבימה" והצטרף כשחקן לתיאטרון.

הוא שיחק לאורך השנים בהצגות תיאטרון רבות ב"הבימה" ובמרבית התיאטראות הגדולים בארץ, במחזות: "תל אביב הקטנה", "רביזור", "מראה מעל הגשר", "אדי קינג", "נמר חברבורות", "מעגל הגיר הקווקזי", "מלאכת החיים", "קִין", "הצמא והרעב" ועוד. הוא הרבה לשחק במחזותיו של נסים אלוני, מחזאי שהשפיע עליו מאוד, בהם: "בגדי המלך", "הצוענים של יפו" ו"הכלה וצייד הפרפרים". ב-1963 הקימו אלוני, בנאי ואבנר חזקיהו את "תיאטרון העונות" והעלו את הצגתו של אלוני "הנסיכה האמריקאית", וכן את עיבודיו ליצירותיהם של צ'כוב, גוגול, פדו ואחרים, אך התיאטרון נסגר לאחר כשלוש שנים.

בנאי העלה מספר גדול של תוכניות בידור שאת חלקן כתב בעצמו, כגון "ילדות קשה" (1964) ו"נישואין נוסח גירושין" (1973) אותן העלה יחד עם רבקה מיכאלי, "אני וסימון ומואיז הקטן" (1981), "שובו של הסוראמלו" (1992), ו"מיומנו של ישראלי שפוי" (2000), שכתב יחד עם דורון רוזנבלום. כמו כן כתב וביים חמש תוכניות בידור ללהקת הגשש החיוור בה חבר אחיו, גברי בנאי: "קסיוס קליי נגד חלפון" (1971), "אופסייד סטורי" (1974), "עובדים עלינו עבודה עברית" (1977), "קרקר נגד קרקר" (1980) ו"כוסות רוח" (1991).

בנאי שיחק במספר סרטי קולנוע, בהם: "אף מלה למורגנשטיין" (1963), "חבורה שכזאת" (1963), "פורטונה" (1966), "ארבינקא" (1967), "999... עליזה מזרחי" (1967), "הגלולה" (1972) (על פי תסריט של נסים אלוני ובבימויו של דוד פרלוב), "חכם גמליאל" (1973) (יחד עם אחיו יעקב) ו"הכלה וצייד הפרפרים" (1974). ב-1982 הועלה המחזה המוזיקלי "כמו ציפורים" שכתב וביים.

תפקידו האחרון בתיאטרון, בדמות דוד המלך, היה במחזה "כתר בראש" מאת יעקב שבתאי, בתיאטרון "הבימה", עליו זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2004.

בנאי נפטר ב-11 במאי 2006 בגיל 74 ממחלת הסרטן, ונקבר למחרת בבית הקברות של גבעת השלושה.

פרסים והנצחה
בפרס ישראל לתיאטרון, בו זכה בנאי בשנת 1998,

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/3ac7tjfa

נושאים

תקציר

היה איש בירושלים קראו לו אברם.
אברם סוראמלו.
והאיש הזה היה כמו שאומרים,
למעלה משכמו אם לא למעלה מזה אפילו.
תמיד עליז, תמיד חייכן, ותמיד היה לו מה לספר.
כאילו נולד האיש עם שק מלא סיפורים. ובכל ימי חייו אף פעם לא היה יוצא מהבית בלי איזו מעשיה יפה, משל עתיק, או אפילו נגיד איזה סיפור אהבה.
אבל הוא הלך אברם, הלך. לפני כמה שנים
עזב אותנו בפתאומיות והלך.
שיהיה בריא...

יוסי בנאי

יוסי בנאי (13 באפריל 1932, ז' בניסן ה'תרצ"ב – 11 במאי 2006, י"ג באייר ה'תשס"ו) היה זמר, שחקן קולנוע ותיאטרון, פזמונאי, קומיקאי, קריין, תסריטאי ובמאי תיאטרון ישראלי. חתן פרס ישראל לתיאטרון לשנת תשנ"ח (1998) ופרס התיאטרון הישראלי לשנת 2004. בנאי נחשב לאחד מגדולי אמני הבמה של ישראל.

הוא התקבל ללימודים בבית הספר למשחק של "הבימה" והצטרף כשחקן לתיאטרון.

הוא שיחק לאורך השנים בהצגות תיאטרון רבות ב"הבימה" ובמרבית התיאטראות הגדולים בארץ, במחזות: "תל אביב הקטנה", "רביזור", "מראה מעל הגשר", "אדי קינג", "נמר חברבורות", "מעגל הגיר הקווקזי", "מלאכת החיים", "קִין", "הצמא והרעב" ועוד. הוא הרבה לשחק במחזותיו של נסים אלוני, מחזאי שהשפיע עליו מאוד, בהם: "בגדי המלך", "הצוענים של יפו" ו"הכלה וצייד הפרפרים". ב-1963 הקימו אלוני, בנאי ואבנר חזקיהו את "תיאטרון העונות" והעלו את הצגתו של אלוני "הנסיכה האמריקאית", וכן את עיבודיו ליצירותיהם של צ'כוב, גוגול, פדו ואחרים, אך התיאטרון נסגר לאחר כשלוש שנים.

בנאי העלה מספר גדול של תוכניות בידור שאת חלקן כתב בעצמו, כגון "ילדות קשה" (1964) ו"נישואין נוסח גירושין" (1973) אותן העלה יחד עם רבקה מיכאלי, "אני וסימון ומואיז הקטן" (1981), "שובו של הסוראמלו" (1992), ו"מיומנו של ישראלי שפוי" (2000), שכתב יחד עם דורון רוזנבלום. כמו כן כתב וביים חמש תוכניות בידור ללהקת הגשש החיוור בה חבר אחיו, גברי בנאי: "קסיוס קליי נגד חלפון" (1971), "אופסייד סטורי" (1974), "עובדים עלינו עבודה עברית" (1977), "קרקר נגד קרקר" (1980) ו"כוסות רוח" (1991).

בנאי שיחק במספר סרטי קולנוע, בהם: "אף מלה למורגנשטיין" (1963), "חבורה שכזאת" (1963), "פורטונה" (1966), "ארבינקא" (1967), "999... עליזה מזרחי" (1967), "הגלולה" (1972) (על פי תסריט של נסים אלוני ובבימויו של דוד פרלוב), "חכם גמליאל" (1973) (יחד עם אחיו יעקב) ו"הכלה וצייד הפרפרים" (1974). ב-1982 הועלה המחזה המוזיקלי "כמו ציפורים" שכתב וביים.

תפקידו האחרון בתיאטרון, בדמות דוד המלך, היה במחזה "כתר בראש" מאת יעקב שבתאי, בתיאטרון "הבימה", עליו זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2004.

בנאי נפטר ב-11 במאי 2006 בגיל 74 ממחלת הסרטן, ונקבר למחרת בבית הקברות של גבעת השלושה.

פרסים והנצחה
בפרס ישראל לתיאטרון, בו זכה בנאי בשנת 1998,

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/3ac7tjfa

עוד על הספר

נושאים

מסיפורי אברם סוראמלו יוסי בנאי

טעימה מהספר תעלה בקרוב...