3 ביולי 2009
בשבח הרציונליות
שרי אריסון "יצאה מהארון" וגילתה כי על הגה השליטה בבנק הפועלים יושבת אצטגנינית, מתקשרת הלוקחת ברצינות תהומית קולות וחזיונות. בפני הכתבים הכלכליים הנדהמים מהבוננזה התקשורתית פרשה שרי את מרכולתה הניו־אייג'ית וסיפרה כיצד היא חוותה בחזיונותיה סערות צונאמי והוריקנים העומדים להתרחש, טילים העומדים לנחות, כשלים במערכות מִחשוב, גִלגולי נשמות ועוד.
במסע היחצ"נות לספרה הסבירה אריסון כי היא "אישה עם שליחות", שהרי כבר בשנת 1996 אמרה לה "מתקשרת" כי היא תוביל את עם ישראל.
שרי אריסון מייצגת היטב את הביטוי האמריקאי "משרוולים קצרים לשרוולים קצרים בשלושה דורות". כלומר את העושר שהשיג האב בעבודה קשה, תעוזה ויזמות כשהוא מטפס מעלה בסולם היצרנות, יבזבז הבן המפונק, והנכד כבר יחזור לעבוד בעבודה פיזית. שרי בחזיונותיה מבינה, כדבריה, כי העושר והכסף הם רק אביזרים חולפים, ושבגלגול הבא היא יכולה להיות ענייה מאוד – אכן נבואה שיש לה בסיס.
שרי אריסון אינה לבד. כבר שמענו על אנשי עסקים המתייעצים ב"רנטגן", במגידי עתידות ובאסטרולוגים. היא אינה אלא התגלמות קיצונית של תופעה רווחת של אנשי עסקים ומנהיגי ציבור המתייעצים במיסטיקנים למיניהם. בהתנהגותה המבולבלת היא חושפת את המחסור הנואש של אנשי העסקים בפילוסופיה רציונלית שתדריך אותם.
אנשי עסקים מקצועיים אינם מעבירים את זמנם בסדנאות גלגולי נשמות, בקוּרסים בנִסים, בלידות מחדש, בהילינג ובגישות מיסטיות שונות. הם עובדים מבוקר עד ערב ומפתחים את עסקיהם, יוזמים ומחדשים בתחום התמחותם. הם מתכננים את השקעותיהם ומשמשים כסוכני השטח של המדע ולא של המיסטיקה.
תפקידו ההיסטורי של איש העסקים הוא להעביר טכנולוגיות ושיטות חדשות מהתיאוריה אל המעשה, משולחן השרטוט והמעבדה אל השוק. כדי לתרגם את פריצות הדרך המדעיות למוצרים ולשירותים המשפרים את חיי האדם ועונים על צרכיו המתפתחים, דרושות עבודה מאומצת ומחשבה ממוקדת.
בזמן שהם יוצרים שוק המוני ומגבירים את היצרנות באמצעות מיכון ושיטות חדישות, הפכו אנשי העסקים את החידושים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר למוצרים הנגישים לכל רמת הכנסה באוכלוסייה. הם הרחיבו את שווקי המוצרים והפכו את היכולת להשתכר לנחלת הרוב המכריע של האוכלוסייה.
איש העסקים המקצועי שהופיע על במת ההיסטוריה עם האינטלקטואלים הגאונים – אלה שבישרו על שִחרור המדע ועל הכוחות היצרניים של המהפכה התעשייתית – הוא תופעה חדשה יחסית. יחד הם הכפילו ושיפרו את תוחלת חיי האדם והפכו אותם לאיכותיים יותר.
הביטוי לעבודתו היצרנית של איש העסקים הוא הרווח. אין זה מפליא כי דווקא בארה"ב, המעצמה שגילמה את שיא היצרנות האנושית שנראתה אי־פעם בהיסטוריה, נטבע המונח "לעשות כסף".
אולם אצלנו, מי ששלטה פעם בבנק הגדול בישראל (והיא עדיין שולטת, רק הבנק מתכווץ), מחזיקה על פי ספרה בגישה הפוכה: "כשניסיתי לברר מה הוא החזון של הבנק, הזדעזעתי לגלות שהחזון היחיד היה רווח. הצעתי לבנות חזון חדש אך לא זכיתי לשיתוף פעולה. לבסוף נאלצתי לעבוד על החזון בעצמי עם הקואצ'ר שלי…"
~ ~ ~
אנשי עסקים המפנים את גבם למדע שאִפשר את צמיחתם, כורתים את הענף שעליו הם יושבים. לשרי אריסון יש כמובן את הזכות לעשות כרצונה ברכוש שבו זכתה, זכות הכוללת גם את כריתת הענף שעליו היא יושבת. אולם לקוחות בנק הפועלים והמשקיעים בו צריכים לשאול את עצמם אם הם רוצים לשבת עמה על אותו הענף, לשמע הצלילים הצורמים של ניסור עץ הרציונליות. ■
