מכתבים אלייך

לא הכרתי אותו בחייו. את מכתביו קראתי כמוכם, אחר מותו במלחמת ששת הימים. מאז הוא תופש מקום בתוכי, ואני צריך לפנות דברים בלבי כדי שיהיה לי מקום. בגלל אנשים כמוהו חוזרים הדברים ונעשים לאמיתיים יותר. המלים שאנו משתמשים בהן, ואשר הועמדו במשא ומתן של החיים האלה, חוזרות אל ברקן המקורי. כזאת פעולתו של חובי, כך כינוהו חבריו. מלים כגון ספרא וסיפא, העוברות לסוחר בשוק הזול וההמוני של הדיבור, מקבלות שוב את מובנן הראשוני: חובי היה סיפא וספרא, איש הרוח ואיש מלחמה. חובי היה איש חלומות ומנגינות ומלים וקצין יעיל בסיירת הצנחנים. כשנפל בגשר גת-שמנים, למטה משער האריות, מצאו בתיקו ספרי שירה אחדים. רילקה המשורר אמר דברים על אלה אשר "הושלמו מוקדם". חובי היה אחד מאלה ויותר מהם: כי תמיד חרג ורץ משלימות אחת לתוך שלימות גדולה יותר. נדמה לי שגם המוות אינו השלימות הגדולה ביותר. גם מתוכו יפרוץ הוא לתוך שלימות שאין אנו יודעים עליה. כזה היה וכזה הווה וכזה יהיה.