מנהלת רשתות חברתיות, "עברית"

אנקת גבהים
ספרה היחיד של המוכשרת מהאחיות ברונטה. עלילות אהבתם המוגזמת וההרסנית של הית׳קליף וקת׳רין זכו לאינספור עיבודים והם גם ההשראה לשיר אחד בלתי נשכח של קייט בוש, ובו מתואר חלקו הראשון של הרומן, האפל והרדוף ביותר. באחד משיאי היופי והאימה האחרים של היצירה (אזהרת ספויילר) פותח הית׳קליף המוטרף את קברה של אהובתו ומספר בהשתאות כיצד נשתמרה גופתה ביופייה הרב על אף הזמן שחלף. כזה הוא הרומן הזה – מרקיב, יפהפה ומסעיר את כל החושים.

החברה הגאונה
מרגש להיות עדים לצאתה ולהתהוותה של יצירת מופת בזמן אמת. הגיבורות הנפוליטניות של אלנה פרנטה המסתורית (ואולי הכותב בכלל גבר?), על מאבקיהן להתקדם ולפרוץ את גבולות העולם שיועד להן, על אהבותיהן הנכזבות ואלה שדווקא חבל כי התממשו, על אכזבותיהן ותסכולן מעולם שמסרב להשתנות, נכנסות מתחת לעור ומוסיפות ורודפות גם את חלומות הלילה.

פסוקי השטן
קשה לדמיין את סלמאן רושדי יושב ומגיר זעה על המילה הכתובה, כי התוצאה הסופית מרמזת על ישות שמיימית שירדה על משכנו ודרך ידו האוחזת בעט יצרה את המיתוס המסתורי והסוחף הזה מבלי למחוק ובלי תיקונים. שלוש העלילות המקבילות, שכמדומה אינן נפגשות לעולם, הן כתב חידה לא מפוענח ששב וטורד את הנפש ימים, חודשים ושנים לאחר הקריאה. רק חבל שהדיון הספרותי ביצירה טובע לרוב תחת העימות האידיאולוגי הסוער.

לוליטה
מלכודת דובים מחוכמת שמושכת את הקורא פנימה בהבטחה הסנסציונית לרומן אסור בין אדם מבוגר לילדה צעירה בשנים, ומרגע שסוגרת עליו את שיניה חושפת את פרצופה האמיתי – יצירת מופת מורכבת, מעשה טלאים של אינטרטקסטואליות ורפרנסים למונומנטים הגדולים של עולם הספרות. היצירה אוחזת בקורא המתוח ממילותיה הראשונות (והזכורות כל כך) ואינה משחררת עד הסוף העגום שבואו מובטח מהעמודים הראשונים – עובדה שמתגלה רק בקריאה שנייה, מענגת יותר מהראשונה. באווירה הציבורית של השנים האחרונות הופך הספר למוקצה, שלא בצדק: ברגע השיא של העלילה מפנה סוף סוף הומברט הומברט מבט ארוך וכן אל עצמו, ומגלה שם מפלצת שעל מעשיה אין עוררין, ועל חטאיה אין כפרה.

אפשרות של אי
פנינת ספרות קטנה שכמו מתקיימת מחוץ לכרוניקה הספרותית של וולבק, וגם מחוץ לזמן, על זרימתו הלינארית המוכרת. את התואר ״נביא״ קיבל וולבק כבר מזמן, אך ימי הקורונה איששו זאת שוב, כשקיומו העתידני של דניאל24 המתבודד, שחייו החברתיים מתנהלים דרך מסכים בתקשורת עם חברים מועטים, הפכו למציאות שלנו למשך חודשים ארוכים. כפרסונה תקשורתית מקפיד וולבק לעטות על עצמו פסאדה של אדם מוקצה מחמת מיאוס, אך בספריו נושרת המסיכה ומתגלה מאחוריה נפש אצילית ומורכבת, חומלת ומסוקרנת מבני אנוש עד בלי די, המפיקה כתיבה מלוטשת, בהירה, אמיתית ונוגעת – גם אם אכזרית לעיתים.

תמונתו של דוריאן גריי
מעשייה מוסרנית מדיחה לכל רע, סיפור מלוטש ויפהפה על תרבות ביבים נרקבת ושיר הלל לדקדנס שתוצאותיו מעוררות בחילה. דמותו של דוריאן היפהפה, שהושחת ללא תקנה, ממשיכה תדיר להתארח במופעים שונים בתרבות הפופ: עיבודים נאמנים, סרטי גיבורי על, סדרות נטפליקס מכושפות ועוד. משהו במעגל שלא באמת נסגר, בתשובה הסופית שלא ניתנת ובבחירה שנותרת פתוחה בין שתי האפשרויות – חיים סוערים, מלאי רגש ומימוש, המטילים חורבן על הסביבה או חיים של נאמנות נקייה ובוטחת למשפחה ולחברים? – שומרת על הקלאסיקה הזו טרייה ומפעימה גם בחלוף השנים.

מסתבכים בצרות
תמיד האמנתי שיש לבחור בין פנטזיה סוחפת לנוער (כשגם לזקנים שבחבורה מותר להשתתף) לבין ספרות קאנונית למבוגרים, ואז הגיעה קלי לינק והעמידה אותי על טעותי. הסיפורים הקצרים שלה והמוקפדים שלה הם מעשיות תמוהות, מפתיעות, מלאות דמיון, מצמררות ומכשפות שאין שני להן, וזאת מבלי לוותר על אצטלה של כתיבה ״רצינית״ ובשלה לבוגרים.

ראינו לילה
הוכחה נוספת לכוחה האמיתי של הספרות, שכאשר היא מפרטת חווית חיים אותנטית באנושיות, בעין בוחנת וביד אמונה, ניתן להתחבר אליה ולהזדהות עם גיבוריה ולא חשוב כמה רחוקה החוויה הזו מחיינו שלנו. ספר הביכורים נוטף הסטייל הרוקיסטי של אליס ביאלסקי עוקב אחרי רכבת ההרים הרגשית והמשפחתית שחווה בת דמותה אליסה בסצנת הפאנק המחתרתית של סוף שנות ה- 80 במוסקבה – ימיה האחרונים של ברית המועצות המתפוררת.

מומו
״הסיפור שאינו נגמר״ נחשב, ובצדק, כגולת הכותרת של כתיבתו של מיכאל אנדה, אך ״מומו״ אף יפה ממנו. ובזמן שהראשון משלב מגוון של פילוסופיות מורכבות, מעמיקות ומלמדות, דווקא דרך החיים הפשוטה של הילדה מומו היא זו שנצרבת בלב. למרבה השמחה יצא הספר לאחרונה בתרגום רענן לעברית (של חנה לבנת), וכך יכול דור חדש להיחשף למאבקה הסבלני, האמפתי והעיקש של מומו, הילדה שידעה להקשיב, למען חבריה הטובים ונגד האדונים האפורים.

חורף קסום בעמק המומינים
תארו לעצמכם שאתם מתעוררים בעולם לבן, זר ומנוכר, מבודדים מכל מי שהכרתם ומכל מה שידעתם. ואז דמיינו איך אתם מביטים חזרה בחוויה המאיימת בעין מפוקחת, לומדים אותה, נפתחים אליה, מכירים חברים חדשים שמעולם לא דמיינתם שתתחברו אל טיפוסים שכמותם – ומגלים שאתם יכולים לה. סיפורה של טובה ינסן מתובל כתמיד בפילוסופיית החיים השקטה והקולעת, באהבת האדם שניכרת בכל אות, וכמובן – באיורים המרהיבים ושובי הלב של הסופרת.