ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
אידי ריכטר אינה לבד
רבקה הנדלר

תקציר

אידי ריכטר השנונה והמצחיקה עוברת יחד עם בעלה מסן פרנסיסקו לפרת' הרחוקה שבאוסטרליה. היא מותירה מאחור את אחותה ואמה, האבלות על מותו בטרם עת של אביה. לפני המעבר, אידי ובעלה היו שבעי רצון, גם אם חריגים משהו חברתית. בפרת' הירוקה והמנותקת משאר העולם, אידי נאלצת להתחיל להתמודד עם סוד כמוס מעברה: מעשה שלא יעלה על הדעת שהיא בקושי מסוגלת להודות בפני עצמה שביצעה. 

כולם, החל בחיות הפרא שסובבות אותה ועד לשכניה החדשים, נחושים להתחבר עמה, ואידי עושה כמיטב יכולתה להתחיל מחדש. אך מערכת היחסים עם בעלה מתערערת וזיכרונות יפים מאביה שוברים את לבה ומאיימים להטביע אותה בצער. משהו, בסופו של דבר, יהיה חייב לקרות.

בסגנון רזה ונקי, המתובל באבחנות עשירות ושופעות הומור יבש של גיבורה ייחודית, רוקמת רבּקה הנדלר רומן ביכורים יוצא דופן. אידי ריכטר אינה לבד הוא רומן מטלטל על אודות התמודדותה של אישה עם מהותה של האנושיות.

"כן באופן שובר לב וקורע מצחוק בכל עמוד. הרומן של רבּקה הנדלר הוא הדבר הנדיר הזה: ספר מושלם" – אנדרו שון גריר, מחבר רב-המכר העולמי זוכה פרס הפוליצר, לס

"חקירה טרגי-קומית של הנזק המתלווה למחלת האלצהיימר... הנדלר מדייקת החל משם הספר: אידי ריכטר אינה לבד. קוראים רבים יזדהו עם המסע שלה באופן עמוק ואולי אף ימצאו בו נחמה. מעמיק אך עם זאת מצחיק, בעל אבחנות מדויקות ומאוד מרגש" – Kirkus (starred review)

"התנהגותה הבלתי צפויה של אידי מגיעה לשיאה ברגע שובר לב, ובדרך לשם, המחברת חוקרת לא רק את האשמה של אידי, אלא גם את הרגשות המורכבים הכרוכים באובדן. הרומן הסוחף הזה יגרום לכם לצחוק ולבכות" Publishers Weekly –

"אידי מצטרפת לשורה של גיבורות נשיות חכמות, אקסצנטריות ובלתי נשכחות, כמו הגיבורה מאלינור אוליפנט ממש בסדר" Booklist (starred review) –

איפה את, הנה את / רן בן-נון
תיאור מדויק ומצמרר של מחלת האלצהיימר
איפה את, הנה את / רן בן-נון
תיאור מדויק ומצמרר של מחלת האלצהיימר
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • איך זה מרגיש לגדל הורה שלוקה באלצהיימר? בספר הביכורים המרשים של רבקה הנדלר, תמצאו את אחד התיאורים המדויקים, החשופים והנוגעים ללב של התהליך הזה, שבו את רואה את האיש שהיה הסלע של חייך, הולך ומתפורר לאיטו. התיאור של הנדלר כואב ונוגה, אך לא סנטימנטלי – שורה של אירועים ותופעות בזו אחר זו, שבה אדם הולך ומאבד את עצמו. דווקא האיפוק הרגשי הזה הופך את חלקו הראשון של הספר לכה חזק וכובש. "אמרו לי שאבי לא יזהה אותי – לא אמרו שאני לא אזהה אותו", אומרת אידי, וזה בדיוק מה שקורה. מהאדם שאהבת נותרה רק קליפה ריקה ואת צריכה לבהות בה חסרת אונים, לעשות מה שהרופאים אומרים ולחכות לסוף הבלתי נמנע. בדרכה העדינה, הנדלר עוסקת בשאלת הזהות הפילוסופית דרך חווית האלצהיימר: האם האדם שהכרת הוא אותו אחד? מתי הוא כבר מישהו אחר? מה ממנו צריך להישאר כדי שעדיין תוכלי לומר שזה הוא? התשובה הנוראה היא – כלום. דבר לא נשאר.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • גברת ורבורג/ עירית לינור
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • הסגנון קליל, הנושא כבד מאוד.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • אחר לכתו של האב אידי לא יכולה להיות שם יותר, בסן פרנסיסקו עם אחותה שלא מפסיקה לבכות, אז כשבעלה אורן מקבל הצעת עבודה בפרת שבאוסטרליה, היא נעתרת מיד. כי אם אוסטרליה רחוקה, פרת ממש-ממש רחוקה – בחוף המערבי, חמש שעות טיסה מסידני. זה מה שאידי רוצה, להיות רחוקה, להתנתק, לאבד קשר ולהתחיל מחדש. האדם מתכנו תוכניות ואלוהים צוחק? אז זהו, שלאידי בכלל אין תוכניות חוץ מלברוח.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • כשאורן יוצא לעבודתו, לאידי בכלל אין מה לעשות. אין להם ילדים מבחירה, הם העדיפו חיים קלים. בסן פרנסיסקו אף אחד לא עשה מזה עניין, אבל בפרת לא מפסיקיפ לתחקר אותה בנושא והיא עונה באגרסיביות הולכת וגוברת שאינה במקומה, כי האנשים שם נורא נחמדים, לעזאזל. אידי משוטטת ביניהם חסרת מטרה ונותנת לזיכרונות מאביה לשטוף אותה במעין מצב מדיטטיבי למחצה, שרק מעמיק ומרחיב את הממד ההגותי המרתק של הספר המפתיע הזה.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • זה לא ספר שמח. הנושא מדכא וההתמודדות מדכאת אפילו יותר. אם אתם בעניין של פיל גוד, זה לא בשבילכם.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • המורה לנהיגה בצד שמאל של הכביש, השכנה הצעירה והפטפטנית, מורה הדרך דמוי הקרוקודייל דאנדי, כולם רק רוצים לעזור, כולם כאלה מתוקים. רק תבחרו.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "כל החיים אנשים יגידו לך שעשית טעות שלא ילדת ילדים. אבל ברגע שקורה משהו רע בעולם, הם יגידו תודה לאל שאין לך ילדים".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • מתחילים בפרת ויוצאים לאאוטבאק - מסע אפי של פעם בחיים.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • בהחלט. זו בכורה מרשימה, שאחריה מצפה להנדלר עתיד מזהיר.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • בפרת אידי עדיין עוסקת בזהות, אבל כעת זוהי הזהות שלה עצמה. זה כבר לא אביה שאיבד את עצמו, אלא היא. עכשיו כשאת כבר לא הבת המטפלת, כשאת כבר לא מתפרנסת תכתיבה לארגונים פילנתרופיים – מי את בכלל? השאלה מתעצמת כשהיא מצטרפת לקבוצת תמיכה לקרובים של חולי אלצהיימר – ובורחת באמצע הפגישה הראשונה. כי אולי, כמו בפילוסופיה הקונטיננטלית, אנחנו אף פעם לא רק עצמנו, אלא רשת אינסופית של מערכות יחסים וקשרים – שממשיכה עד קץ החיים ואחריהם. בעצם, גם אנחנו לא לבד.