מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:אלון חילו

אלון חילו

אלון חילו נולד ביפו ב-1972. בעל תואר במשפטים וכן בוגר החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. אלון סופר ומחזאי. פרסומיו כוללים את הסיפורים הקצרים "גן החיות התנ"כי בירושלים" ו"נראה לאחרונה".
  • האם אתה נמצא בתהליך כתיבת ספר חדש?
  • נראה לכם?! אני תמיד לוקח שנה חופש אחרי יציאת ספר חדש לאור. "הכי רחוק שאפשר" יצא בינואר השנה, אז תעשו את החשבון.
  • האם אתה יודע מראש את סיפור העלילה או שהיא נבנית ומתפתחת תוך כדי כתיבה?
  • אני עובד בצורה מסודרת ובונה סינופסיס שמחולק לשלושה חלקים לפי כללי הדרמה האריסטוטלית, כך שכן, הסיפור כולו ידוע מראש, אבל הפרטים הקטנים נותרים בגדר מיסתורין. אני גם תמיד מצליח להפתיע את עצמי לקראת סוף הספר. ב"הכי רחוק שאפשר" כתבתי ברקע עלילת משנה על סקנדל משפחתי, ורק כשסיימתי את הספר הבנתי איך הכל מתקשר לעלילה העיקרית.
  • האם וכיצד אתה רושם לעצמך רעיונות לכתיבה שצצים במהלך עיסוקים אחרים?
  • אף פעם לא. הרעיונות שלי מגיעים לרוב תוך כדי כתיבה או תחקיר, ולא אגב עיסוקים אחרים.
  • האם ומה אתה קורא במהלך כתיבה של ספר?
  • אני כל הזמן קורא. במהלך כתיבה של ספר, אלה יהיו בעיקר ספרים הנוגעים לתחקיר לספר הספציפי בעבודה. בעבודה על "מות הנזיר" קראתי ספרי עיון ופרוזה על עלילת דמשק; בעבודה על "אחוזת דג'אני" קראתי על העלייה הראשונה; ואת "הכי רחוק שאפשר" ליוו ספרים פילוסופיים ומיסטיים.
  • איך אתה מסתדר עם העורכים הספרותיים שלך? איך בכלל נמדד עורך ספרותי טוב?
  • מסתדר מצוין, ובורכתי בעורכים נפלאים. באופן מסורתי, הגרסה הראשונה של כל כתב יד שהגשתי הייתה תמיד בלתי ראויה לפרסום, ועורך ספרותי טוב יכול לכוון את הסופר אל האור בקצה המנהרה.
  • מי הראשון שקורא את יצירתך? האם אתה מביא בחשבון את הערותיו?
  • ידידה ותיקה, עיתונאית וסופרת בשם ג'ני אלעזרי היא הקוראת הראשונה, ואני קשוב מאוד לכל הערה מהערותיה החכמות.
  • כשמתרגמים את ספרך לשפה זרה לך לחלוטין, עד כמה אתה רגוע?
  • אני בעיקר שמח ומאושר שזכיתי להיות מתורגם. אני תמיד תוהה האם קוראים מחו"ל שאין להם קשר לישראל או ליהדות יוכלו בכלל להבין אותי, אבל ממפגשים עם קוראים בארצות זרות אני מבין שזה אפשרי.
  • מהי יצירת האמנות המרגשת ביותר שנתקלת בה לאחרונה?
  • מאוד אהבתי את הספר "הביקור" מאת הילה בלום, על שפע התובנות השנונות שלו. למשל, ששבת יפהפייה היא שעת המבחן של כל משפחה. כל כך נכון!
  • כאשר כותב מתחיל מראה לך את יצירתו, האם תגיד לו את דעתך הכנה?
  • העובדה שפרסמתי שלושה ספרים לא מלמדת על כך שיש לי טביעת עין של עורך או מבקר. מדובר בשני תפקידים שונים לגמרי מכובע הסופר, ולכן אני מראש מסרב למשימות כאלה.
  • האם אתה יכול להיות חבר של מישהו שאינו אוהב את כתיבתך?
  • בהחלט. בצורה מזוכיסטית, אני אפילו נהנה מחברות כזאת, משום שהיא מדגישה את העובדה שהסופר והספרים הם ישויות שונות לגמרי. יש כמה נקודות השקה ונקודות דמיון, אבל לא יותר מזה.
  • האם יש סופר או יצירה ספרותית נעלמים שגילית ושאתה רוצה לעשות עימם צדק?
  • טרם, אדווח למערכת מיד כשייוודע לי.
  • אם לא היית סופר, במה היית רוצה לעסוק?
  • סופר הוא לא עיסוק ולא עסק, ובמקרה שלי השאלה כלל לא היפותטית. אני באמת עוסק (לפרנסתי ולהנאתי) במקצוע אחר, כיועץ משפטי בחברת הייטק.
עוד ראיונות עם סופרים