מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:מהאלבום הפרטי

חן פס

חושבת שכתיבה היא צורך קיומי ללב, כשיוצא לה ספר היא חשה אופוריה בבוקר וחרדה בלילה, והיא שואפת "לנרמל את שיתוק המוחין". חן פס ("חברות של תקוה") עונה לשאלון האישי
  • מה הספר הכי טוב שלא את כתבת?
  • וואו, בתור תולעת ספרים שמרגישה ריקה אם אין לה ספר בקרבת מקום קשה לי לבחור. אני חושבת על "צבים כל הדרך למטה." של ג'ון גרין. הספר מדבר על ההתמודדות עם חשיבת יתר וביישנות בצורה כל כך יפה ובוררה כמו שאני אף פעם לא הצלחתי.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • רק אחד, זה היה הניסיון הראשון והבתולי שלי בכתיבה ארוכה ורצינית כמו בספר, זה היה אי שם בין כיתה ג' לכיתה ו'. זה ספר שהתאים לילדה שבי והזין את הדימיון המפותח שלה, אבל השנים עברו והתבגרתי וכך גם הכתיבה שלי. אילו הייתי ממשיכה אותו זה היה נראה כאילו כתבו אותו שני אנשים שונים.
  • ספר שתיקחי לאי בודד כדי לקרוא?
  • "פיטר פן", ללא ספק. כי אם כבר אי בודד אז מלא בילדים אבודים, אבקת פיות וילד נצחי אחד.
  • האי הבודד הזה שאת חולמת עליו – איפה הוא בערך?
  • זה קל, כוכב שני מימין וישר עד הבוקר.
  • כשאת תקועה בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • מה שעובד לי בדרך כלל זה לקרוא את מה שכתבתי עד עכשיו ברצף, כמו שהקורא יקרא את הספר כשהוא יצא, ולהבין איפה האותיות התחילו לריב ביניהן ולמה. אני חושבת על זה בתוך הראש למשך כמה ימים וכשיש לי רעיון אני מקדישה זמן לשכתובים. מה שלא עובד לי זה להאיץ בעצמי לכתוב, הכתיבה היא שריר ושרירים נתפסים מפעולות יתר או תנועות לא נכונות. אם אכתוב כשאני תפוסה, אאבד מאיכות הכתיבה.
  • כמה ספר חדש צריך לדעתך לעלות בחנות?
  • לדעתי מחיר הספר צריך להיות שווה לכל כיס, על מנת שכל מי שרוצה לקרוא יוכל לרכוש.
  • השלימי את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר, אני...
  • אהיה הכי גאה בעולם. הופכת את זה לשלנו ואפילו כותבת איתו יחד ספר או שניים ובטח מספרת לו ששאלתם אותי את השאלה הזו כשהוא עוד היה שייך לעתיד הרחוק.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • ברור שכתיבה. אוכל זה צורך קיומי בשביל הגוף שלי, אבל הכתיבה זה צורך קיומי בשביל הלב שלי ואני ידועה כאחת שהולכת עם הלב.
  • באיזה שעות ומיקום את כותבת הכי טוב?
  • אני לא חושבת שיש שעה או מקום כזה. אני חושבת שזה לא צעד נכון לתת את כל הקרדיט לשעה אחת או למקום אחד, כי אני מרגישה בכל מקום ובכל שעה ובכל זמן שזה מוציא מהכתיבה שלי משהו אחר.
  • קמפיין ל"פוקס" או "הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים – בא בחשבון?
  • כן. בסופו של דבר הכסף הזה ילך לתשלום הספר הבא שלי. אני מניחה שאחרי שאקח חלק בכל פרויקט שהוא, יהיו לספרים הרבה יותר קוראים וגם חוויות חדשות לכתוב עליהן. זה נראה לי כמו ניצחון מכל הזויות.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורמת?
  • זורמת עם כל חוויה שהיא וכל חשיפה שהיא. הספר שכתבתי, "חברות של תקווה", נכתב כדי להעביר מסר, לנרמל את שיתוק המוחין. רציתי לגרום לאנשים להבין שככל שהמגבלה היא עניין גדול, באותה נשימה היא גם לא. איך אוכל להגיד בלב שלם שהמסר עבר אם הגבלתי את האפשרויות לחשוף אותו?
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה את חוזרת ולמה?
  • אני לא יודעת אם הייתי הולכת רחוק מדי. בניגוד לדעה הרווחת, אני אוהבת ומעריכה את התקופה שאנחנו חיים בה היום, עם המחשבים והטכנולוגיה. בזכותם אני מצליחה לגשר על המון פערים בחיים שלי. כמו למשל בכתיבה. בגלל השיתוק המוחי שאני מתמודדת איתו, תפקודי הידיים שלי לא מאפשרים לי לכתוב, כך שלחזור בזמן בעצם אומר לוותר על המחשב ולוותר על הכתיבה. את זה אני לא מוכנה לעשות אף פעם.
  • את יכולה לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחרי?
  • בסופר אסיף אלקיים. אני משתוקקת ללמוד ממנו מעט על ראיית העולם שאנחנו חיים בו ולנהל איתו שיחה עמוקה שרק אנשי מילים יכולים לנהל.
  • מי הסופר החי הגדול בעולם?
  • אני אקח את השאלה למקום אישי. יש מעט מאוד סופרים שאני אקרא את כל הספרים שהם הוציאו מבלי לפספס אפילו אחד. לכן הסופר הכי גדול שחי בעולם שלי הוא ג'ון גרין.
  • כשיוצא לך ספר חדש, את באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרטי).
  • קצת מהכול. כמו שבספר שלי יש גם חברות, גם אהבה, גם כאב וגם תקווה. בואו נגיד ככה: יש לי אופוריה בבקרים וחרדה בלילות.
  • אבל מה עם מקצוע? מה את הולכת ללמוד אם אני שולח אותך עכשיו ללימודים?
  • משהו שקשור במילים. אולי עוד שפה.
  • מהו השיא האישי שלך בכתיבה רצופה ללא הפסקות?
  • אני לא יודעת. כשאני כותבת אני מאבדת תחושות זמן. נצח, אולי?
  • כושר גופני – מה את עושה בקשר לזה?
  • כל מה שאני יכולה בהתאם למצבי, תלוי איך מסתכלים על זה.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל את מאפשרת להם את זה?
  • ספרי פנטזיה. משתוקקת לחיות בתוך יקומים שלמים שאי אפשר להקים לתחייה.
עוד ראיונות עם סופרים