צבי (גרישה) שץ נולד ברומני, דרום רוסיה בי"ג בטבת תרנ"א, 24 בדצמבר 1890. כבר בגיל צעיר הגיע מתוך מחשבה והתבוננות עצמית לרעיון הציוני, והגה תוכניות לייסוד מושבות שיתופיות, קומונות, בארץ-ישראל. כשבגר, הגיע אליו שמו של יוסף טרומפלדור, וביניהם נקשר קשר מכתבים ממושך, שבו החליפו דעות על הרעיון הציוני והקומונלי. בשנת 1910 עלה צבי עם קבוצת חברים קטנה לארץ-ישראל. ב-1918 התנדב צבי לגדוד העברי הארצישראלי, שהוקם כשכבש צבא אלנבי את דרום ארץ-ישראל במלחמת העולם הראשונה. כבר בגיל צעיר החל צבי בכתיבת שירים - ברוסית, כמובן. במשך שנים מאז עלייתו לארץ היה המעבר מכתיבה ברוסית לכתיבה בעברית קשה לו ביותר ורב-סבל מה גם שלא זכה ללמוד עברית בצורה מסודרת. את השיר הראשון שלו בעברית, "נא שכבי ונומי...", הקדיש לבתו. רק בהיותו חייל בגדוד העברי החלה הכתיבה בעברית לשפוע, והוא כתב את הנובלה כלא ניב ושירים מספר. כתביו התפרסמו בכתבי-העת "קונטרס" ו"אדמה". נקשר בקשרי ידידות עם הסופר י"ח ברנר, עורך "אדמה", שאליו שלח את ביכורי כתיבתו. 

ביום הראשון של מאורעות תרפ"א, כ"ג בניסן תרפ"א (1.5.1921), מצא את מותו מידי פורעים ערבים וי"ח ברנר עמו. צבי הובא לקבורה בקבר-אחים בבית-העלמין הישן ברח' טרומפלדור בתל-אביב. הניח אישה ובת. קובץ כתביו, על גבול הדממה, יצא אחרי מותו, בתרפ"ט (1929). בשנת 1967 יצא הספר במהדורה שנייה ביוזמתו של דוד צפריר. בספר אביב מוקדם של מוקי צור כונסו מכתביו, ובשנת 1990 יצאה מהדורה מורחבת של על גבול הדממה.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/37bf9s4u