אלי שרייבר (חתולי) (נולד ב-1942) הוא סופר, מתרגם וסטיריקן ישראלי.

כתב לטלוויזיה הלימודית ואחר כך לתוכנית הטלוויזיה "ניקוי ראש" (בעונה הראשונה) ולמוסף הסאטירי "דבר אחר" של עיתון "דבר". כמו כן, כתב את המחזות "הקורקבן" (1972) "חיים חיים" (1974),‏"בלוף" (1976) ו"מעשה בטייס" (1987).

שרייבר מרבה להשתמש בציניות ובהומור שחור; בספר "הס פן תעיר" מתוארת הקמה של מחנה השמדה משוחזר בישראל בתור אטרקציה תיירותית, וב"אשר סיפרתי לנכדותיי" מופיעים פיגועים ברקע בתור שגרה. לעתים הוא כותב על תקופת התנ"ך: ב"השדה והמערה אשר בו" וכן ב"שיעור בתנ"ך" מתוארים האירועים שמאחורי סיפור רכישת מערת המכפלה וב"מטיאס" חלק מהעלילה הוא על שלמה המלך. לעתים קרובות ישנה עלילה מקבילה לסיפור המרכזי (כמו ב"יאוש מדעת" ו"השדה והמערה אשר בו").

מלבד ספרי הפרוזה שלו הוא כתב כמה ספרים הומוריסטים: "תוגת אמך" (שירים לא חינוכיים לילדים), "אבא אמא מותו כבר" (שירים וסיפורים עם אופי מקברי על יחסי הורים זקנים עם ילדיהם המבוגרים) ו"כל ילדי הגן" (מעין ספר ילדים). תרגם מאנגלית את "הדורבן" של ג'וליאן ברנס, "כל היום חצות הליל" של חניף קוריישי, "נוכרי" של אדורם קלר, "כפר אשמדים" של אנטוני הורוביץ ו"רעידת זמן" של קורט וונגוט.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/y7ub2d9s