יהושע בר-יוסף

יהושע בר-יוסף (29 במאי 1912 – 7 באוקטובר 1992) היה סופר עברי, מחזאי, מבקר ועיתונאי ישראלי. חתן פרס ביאליק לספרות יפה (1984). 

 בשנת 1917 האם ושני ילדיה יצאו מהארץ לטרנסילבניה. בשנת 1930 חזרו לארץ ישראל, בשנות העשרים לחייו עבר משבר אמונה שהשפיע עליו מאוד. היה חבר מערכת 'דבר' בשנים 1942 עד 1949, ולאחר-מכן בעל טור קבוע, תחילה ב'מעריב' (1951 עד 1954) ואחר כך ב'ידיעות אחרונות'. במלחמת העצמאות שירת ככתב צבאי. החל לפרסם סיפוריו מחיי היישוב הישן והחדש ב'דבר' (1955). פרסם סיפורים ומחזות וכן רפורטָז'ות (כתבות שטח) ומאמרים פובליציסטיים בעיתונות העברית בארץ. זכה בפרס אוסישקין לשנת תש"ט ובפרס ביאליק לספרות יפה לשנת 1984. בראשית שנות השישים נענה לקריאתו של אבא חושי, ראש עיריית חיפה, והתיישב בעירו עם סופרים נוספים.

 חי וכתב בצפת עד לפטירתו ביום כיפור ה'תשנ"ג.

מספריו:
"קול היצרים" הוצאת קריית ספר, תרצ"ז
"בחתונת הבן", סיפור, תל אביב, תש"א
"אם הבנות", הוצאת מסדה, תש"ג
"מגופה של אם", הוצאת עדי, תש"ה
"הבית החדש", ועוד סיפורים, ספרית פועלים, 1946
"פגישה באביב", הוצאת טברסקי, תש"ז
"בני המג"ד", הוצאת טברסקי, תש"י
"העומדים על הסף", הוצאת טברסקי, תשי"ג
"בכל מאדם", מעשים למופת במלחמת ישראל, ליקט: יהושע בר-יוסף; עיטורים: בנימין עציוני, הוצאת מערכות, 1954.
"סודה של אשה - מסיפורי ירושלים",הוצאת עם עובד, 1957
"אנשי בית רימון", סיפורים מן הפרובינציה, הוצאת עמיחי, 1958
"בדרך לסלע אדום", סיפורים, 1959
"שלושה שעזבו", הוצאת מסדה, 1963
"חרב ישועות", הוצאת מערכות, תשכ"ו
"על חומותייך ירושלים - מחזה בשלוש מערכות", הוצאת רנסאנס, תשכ"ז
"בין צפת לירושלים", הוצאת מוסד ביאליק, 1972
"אהבת נפש", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1979
"הפוטוגרף הרביעי", הוצאת יחדיו, 1980
"מסיפורי צפת ומסיפורי ירושלים", הוצאת כתר, 1984
"אפיקורוס בעל כורחו", הוצאת כתר, 1985
"בשלוש דרכים", הוצאת כתר, 1986
"הינוקא מברעם", הוצאת הדר, 1987
"בדרך חזרה", כתר, 1988
"הדג והיונה", ספרית מעריב, 1989
"אוטופיה בכחול לבן", ספרית מעריב, 1990
"גפרורים שרופים", ספרית מעריב, 1991
"זרע של קיימא", ספרית מעריב, 1992

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/48ebzn6b