אורי אליצור

יחיאל אוריהו (אורי) אליצור (1946 - 22 במאי 2014, כ"ב באייר תשע"ד) היה פובליציסט, עיתונאי זוכה פרס סוקולוב ואיש ציבור ישראלי. כיהן כעורך הראשי של "מקור ראשון" בשנים 2013 - 2014.

נולד בירושלים, בן לפרופ' יהודה אליצור וסופרת הילדים רבקה אליצור. בצעירותו למד בישיבת נתיב מאיר אשר בירושלים. לאחר מכן היה מתלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק בישיבת מרכז הרב. התגייס לגדוד 50 (בנח"ל המוצנח). לאחר שירותו הצבאי שימש מורה למתמטיקה בתיכון "קריית נוער" בירושלים.

אליצור הוא בעל תואר שני במתמטיקה מטעם האוניברסיטה העברית. בשנת 1975, כשהוקמה ההתנחלות עפרה, הצטרף אליצור ליישוב, והיה ממנהיגיו הבולטים. מתקופה זו החל להיות פעיל בתנועת גוש אמונים. מאז פעל בעמדות מפתח חשובות בציבור הדתי-לאומי, ובהן: מזכ"ל מועצת יש"ע, ממלא מקום מזכ"ל המפד"ל, ועורך העיתון "נקודה". בבחירות לכנסת האחת עשרה ב-1984 היה מועמד במקום התשיעי (הלא ריאלי) ברשימת מורשה לכנסת‏.

בשנת 1998 שימש ראש לשכתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לאחר בחירות 1999, חזר לערוך את העיתון "נקודה", אותו ערך עד שנת 2006. מאז שימש אליצור כעורך המשנה של העיתון "מקור ראשון", כשתפקידו העיקרי הוא עריכת ה"יומן", המוסף הפוליטי השבועי. בשנת 2013 מונה לעורך העיתון. בתקופת שלמה בן-צבי כתב אליצור גם טור פוליטי ב"מוספשבת" של מעריב. אליצור היה בעל טור בעיתון "ידיעות אחרונות", ונחשב לאחד מחשובי הפובליציסטים בציבור הדתי-לאומי. זוכה פרס סוקולוב למפעל חיים בתחום העיתונאות הכתובה, "על כתיבתו העיתונאית הבהירה, הרהוטה והמנומקת ועל תרומתו הייחודית לשיח הרב-קולי בספירה הציבורית בישראל בתפקידיו כעורך".

ב-22 במאי 2014 נפטר אליצור ממחלת סרטן המעי הגס בגיל 68.

אליצור הציג במאמריו גישה לפיה הסכסוך הישראלי פלסטיני לא ייפתר לעולם, שכן הפלסטינים לעולם לא יוותרו על זכות השיבה, דהיינו, על השמדת ישראל. לפיכך, טען אליצור, כי ישראל אינה צריכה לשאוף לשלום — שאיפה שלדעתו לא תתממש לעולם, ותביא רק לתשלום מחיר מיותר בדמות איבוד נכסים אסטרטגיים ועקירת יישובים — אלא לשמור את הסכסוך "על אש קטנה", מצב שלדעתו מהווה את הרע במיעוטו. כמו כן, הרבה אליצור לכתוב על נפשעותו של הטרור הפלסטיני ועל הצורך המוסרי לנקום במחבלים. בתחום הכלכלי הציג תפיסה קפיטליסטית של התנגדות לריבוי קצבאות.

אליצור נמנה עם החבורה הוותיקה של אנשי גוש אמונים, אך יצג את העמדה הפרגמטית והממלכתית בתוכם. במשך שנים מספר אף ראה בפשרה טריטוריאלית כורח הנובע מהמציאות הפוליטית הישראלית, וספג ביקורת חריפה על כך מבני חוגו. עם זאת, בתהליך ההתנתקות תמך אליצור בסירוב פקודה ובהתנגדות לא אלימה אך עיקשת. כתיבתו וטיעוניו של אליצור התאפיינו בטענות המתייחסות להיגיון ולשכל הישר. הוא שימש ככותב נאומים וסופר צללים למספר אנשי ציבור, בכללם בנימין נתניהו.