פרופסור יואל אליצור (נולד ב-1949) הוא חוקר ומרצה בתחומי הגאוגרפיה המקראית, הלשון העברית והלשונות השמיות.

אליצור נולד בירושלים לחוקר המקרא יהודה אליצור ולסופרת הילדים רבקה אליצור. למד בבי"ס ממ"ד "לדוגמה", בישיבת "נתיב מאיר" ובישיבת כרם ביבנה. את שירותו הצבאי עשה ב"סיירת שקד". בשנים שלאחר מכן סיים תואר ראשון ותואר שני בחוג ללשון באוניברסיטה העברית בירושלים, לאחריהם כתב דוקטורט אינטרדיסצפלינרי בנושא "שמות מקומות עתיקים שנשתמרו בפי הערבים בארץ - הבחינה הלשונית". במחקרו בחר אליצור 177 שמות עתיקים של מקומות בארץ, שנשתמרו בפי הערבים, וניסח את החוקים הלשוניים השולטים בשינויים החלים בשמות הערביים שמקורם בשמות עבריים או ארמיים, ובכך יצר בסיס מדעי איתן לזיהויים של אתרים עתיקים. עבודתו, הנחשבת לעבודה יסודית וחלוצית בתחום מחקר זה, היוותה את הבסיס לספרו באנגלית: Ancient Place Names in the Holy Land: Preservation and History. הספר יצא לאור בגרסה עברית בשם "שמות מקומות קדומים בארץ ישראל: השתמרותם וגלגוליהם".

בנוסף פרסם אליצור למעלה משישים מאמרים מדעיים בתחומי עיסוקו, וערך את הספר "ישראל והמקרא" המכיל קובץ מאמרים של אביו, פרופ' יהודה אליצור.

הוא מרצה במוסדות אקדמיים שונים. במכללת הרצוג שבאלון שבות הוא משמש כראש החוג ללימודי ארץ ישראל. בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. הוא משמש כראש אשכול לימודי ארץ ישראל במכללה ירושלים. חבר-יועץ באקדמיה ללשון עברית ומשמש כנציג מטעמה בוועדת השמות הממשלתית.‏