מיכל זמורה-כהן

מיכל זְמוֹרָה-כהן (1926 - 19 בינואר 2015) הייתה פסנתרנית ומוזיקולוגית ישראלית.

מיכל זמורה נולדה בשנת 1926 בירושלים, בתם של אסתר (אֶמָה) זמורה לבית הורביץ, מראשי הסתדרות נשים עבריות, וד"ר משה זמורה, משפטן, לימים ראשון נשיאי בית המשפט העליון של מדינת ישראל.

זמורה למדה בבית הספר היסודי של דבורה קָלֶן, ובשנת 1942 סיימה את לימודיה בתיכון ליד האוניברסיטה. לאחר מכן למדה באקדמיה למוזיקה בירושלים פסנתר ותולדות המוזיקה. בהמשך למדה בסמינריון הגבוה למוזיקה באוניברסיטת אופסלה בשבדיה וקיבלה תואר דוקטור למוזיקולוגיה.

מיכל זמורה נישאה ארבע פעמים: בעלה הראשון היה הכנר אלי גורן, השני היה הוויולן גדעון רהר (אבי בתה תמי), השלישי היה יצחק רול, מייסד המרכז לתערוכות וירידים (אבי בנה, במאי התיאטרון, גדי רול). בשנת 1966 נישאה ברביעית בחתונה קונסרבטיבית בניו יורק לחיים כהן, והייתה נשואה לו עד למותו בשנת 2002. נישואים אלה עוררו סערה, משום שהיו נישואי כהן וגרושה, האסורים על פי ההלכה. את ספרו "המשפט", שיצא לאור בשנת 1991, הקדיש לה כהן במילים: "למיכל עטרת ביתי, שתורת המשפט לא תהא לה עוד כתורת הנסתר". זמורה-כהן ייסדה וערכה את כתב העת למוזיקה "בת קול". היא ניהלה את התזמורת הסימפונית חיפה והייתה ממקימי החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1968 התמנתה למנהלת חטיבת המוזיקה בקול ישראל ובתפקיד זה כיהנה 23 שנים. עמדה בראש מדור המוזיקה במועצה לתרבות ואמנות במשרד החינוך ובראש האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, וכן כיהנה כראש חבר השופטים בתחרות הפסנתר הבינלאומית על שם רובינשטיין.

בנוסף לפעילותה זו, הייתה זמורה-כהן פעילה בארגוני ציבור שונים, בהם ויצו, מועצת ארגוני הנשים ותנועת "סובלנות", שהייתה בין מקימיה.

ב-2006 העניקה לה האוניברסיטה העברית בירושלים תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד "בהוקרה עמוקה על עשייתה המקיפה ורבת השנים להאדרת המוזיקה האמנותית בישראל ובהערכה רבה על הישגיה המקצועיים ותרומתה לחיים הציבוריים".‏