מיקה ולטרי (Mika Waltari) ‏(19 בספטמבר 1908 - 26 באוגוסט 1979) היה סופר פיני, המתורגם והמפורסם ביותר מחוץ לגבולות ארצו.

מיקה ולטרי נולד בהלסינקי, בירת פינלנד. הוא היה בן חמש בהתייתמו מאביו, טוימי ולטרי, כומר לותרני שנפטר משחפת, ובילדותו חווה את זוועות מלחמת האזרחים בבירת פינלנד. לבקשת אמו, אולגה ולטרי לבית יוהנסון, ובעקבות אהבתו הנכזבת לסופרת אלינה וארה, אהבה שהביאה אותו אל סף ההתאבדות, התחיל את לימודי התאולוגיה באוניברסיטת הלסינקי בשנת 1926. אולם משבר רוחני שחווה בשנת 1927 גרם לו לנטוש את התאולוגיה לטובת הלימודים בפקולטה למדעי הרוח. הוא למד ספרות, אסתטיקה ופילוסופיה וסיים את חוק לימודיו בשנת 1929. בתחילת דרכו המקצועית עבד כעורך בהוצאת ספרים, לאחר מכן שירת במשרד ההסברה הפיני, ומאוחר יותר התמסר לכתיבה עיתונאית וספרותית. ולטרי היה רק בן שבע-עשרה כשהתחיל את הקריירה הספרותית שלו בפרסום הנובלה "בבריחה מפני אלוהים", סיפור שמיסיון יורדי-הים הפינים דרבן אותו לכתוב. שנה לאחר מכן, בשנת 1926, התפרסם קובץ סיפוריו "העיניים המתות", ושנה מאוחר יותר ראו אור קובץ שיריו הראשון, "למרגלות הצלב שלך", ואוסף האגדות "נסיך ג'יניסטן". באותן שנים היה הסופר אחד החברים הפעילים ב"ברית נושאי האש", קבוצה של יוצרים פינים צעירים וליברלים, ששמה לה ליעד לפתוח את חלונותיה של פינלנד אל אירופה. אולם מאוחר יותר נטש את הקבוצה והחל נוקט עמדות מדיניות, חברתיות ודתיות שמרניות.

אף שכיוצר נחשב ילד פלא של הספרות הפינית למן ראשית פרסומיו, הרי רק בעקבות פרסום הרומן הראשון שלו, "האשליה הגדולה" (1928), ספר שכתב במהלך שהותו בפריז בקיץ של שנת 1927, התחיל ולטרי להתפרסם בפינלנד כאחד מסופריה הצעירים והמחוננים של ארצו. הרומן שתיאר בחיוניות ובעוצמה את חיי הבוהמה ואת הדור העירוני אובד-העצות, שקם בעקבות מלחמת העולם הראשונה, מצא בקלות מסילות ללבבות קוראיו ונהפך במהרה לרב-מכר. באביב של שנת 1931 נשא הסופר לאישה את מריטה לוקונן (1978-1909), ובינואר 1932 נולדה לשניים בתם היחידה, סטו ולטרי, שברבות הימים הייתה גם היא לסופרת. בשנת 1935 זכה ולטרי בפרס ממלכתי חשוב, ועוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה התבלט כאחד הסופרים המצליחים ביותר בארצו. כדי לכלכל את משפחתו נקט ולטרי כללים מחמירים של משמעת עצמית ושל מוסר עבודה קפדני, ובמהלך הקריירה שלו כתב מאות מאמרים וביקורות, עשרים ושישה מחזות ויותר מארבעים רומנים ויצירות נוספות בסיפורת. סרטי קולנוע רבים אשר הופקו בפינלנד ומחוץ לגבולותיה מבוססים על תסריטיו ועל ספריו. כיהן במשך יותר מעשרים שנה כחבר באקדמיה הפינית. מצוקת חייו הממושטרים ולחצי העבודה דחפו את הסופר לעישון של כשתי חפיסות סיגריות ביום, לאלכוהוליזם ולתקופות ארוכות של מועקה, דיכאון ונדודי-שינה. אלה חייבו אותו להתאשפז כמה וכמה פעמים בבתי-חולים לחולי-נפש ולעבור ניתוח להסרת גידול סרטני מריאותיו בשנת 1968. נראה כי מות אשתו בשנת 1978 החיש את קץ חייו של מיקה ולטרי.

ולטרי היה יוצר מגֻוון, והוא נחשב אחד הסופרים הפינים הפוריים, הרבגוניים והמוכשרים ביותר במאה העשרים. בנוסף על שפע הנובלות שכתב, הצטיין גם בכתיבת רומנים היסטוריים, שירה, משלים, סיפורים קצרים, מחזות, ספרי מסעות, מסות, סיפורי מתח, מאמרים, ביקורות, תסכיתים ותסריטים. כמו כן הרבה לתרגם לפינית, בעיקר מאיסלנדית, מאנגלית, מצרפתית ומשבדית. גם כעבור כרבע מאה ממות יוצרם מוסיפים ספריו לצאת במהדורות חדשות ובתרגומים מרובים, ועם קהלו הרחב נמנים צעירים ומבוגרים, קוראים רגילים וחוקרי ספרות.