יאלום שם פחות דגש על איבחון בעזרת המדריך האבחוני DSM IV של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, והדגיש יותר את הרעיון של "כאן ועכשיו" בטיפול פסיכולוגי ובחיים. הטיף כנגד שיטות הלימוד בפקולטות לפסיכולוגיה של טיפולים קצרי טווח, והמליץ על ראיונות ארוכים וטיפול שוטף בפציינטים.