רבות מיצירותיה עובדו לסרטי קולנוע, בהם הרומן רבקה (אשר זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר לשנת 1941) פונדק ג'מייקה והסיפורים הקצרים הציפורים והמבט על פי סיפורה Don't Look Now.

דה מוריאה סווגה לעתים קרובות כ"כותבת רומנים רומנטית" (מושג שתיעבה), אף שסיפוריה מסתיימים רק לעתים נדירות ב"סוף טוב", וכתיבתה הרומנטית עומדת לעתים בניגוד לאווירה המרושעת וצללי אירועים חריגים ומסתוריים שאותם כה אהבה.

בשנותיה המאוחרות כתבה דה מוריאה מספר ביוגרפיות, ככל הנראה מתוך רצון להצטייר כסופרת רצינית, דוגמת הסופר וההיסטוריון א.ל. רוז שהתגורר בסמוך לביתה.