הרב ברוך שלום התנגד בחייו נחרצות לכך שידפיסו פרשנות שלו על כתבי אביו, בהסתמכו על דברי אביו "שכל מעיין בינוני יכול להבין דברי" (הקדמת תלמוד עשר ספירות) וכן מתוך חשש שהעניינים יגיעו לאנשים לא הגונים שישתמשו בחכמת הקבלה כדי להרוויח ממון. תלמידיו הוציאו מתורתו לאחר פטירתו, באמרם שאין מדובר בפרשנות על כתבי אביו אלא בהפצת חכמת הקבלה בשפה פשוטה בקרב העם.