ג'ק לונדון, סופר, פילוסוף, אוטודידקט, סוציאליסט נלהב ויורד ים, נולד בשנת 1876 בסן פרנסיסקו שבמדינת קליפורניה בארצות-הברית. הוא היה סופר פופולרי עוד בחייו, ומורשתו הספרותית ניצבת בפסגת הקאנון האמריקאי. לונדון התעניין בהשפעתה של החברה על התפתחותו של הפרט, ורוב דמויותיו הספרותיות הן בנות מעמד הפועלים, המתאמצות לשרוד בסביבה מנוכרת ומחוספסת.

 

פרט ליצירות מופת כמו "קול קדומים" (1903), "זאב הים" (1904), "פנג הלבן" (1906) ו"עקב הברזל" (1908), הותיר אחריו לונדון גם יצירות פורצות דרך שנחשבות לחלוצות ז'אנר המדע הבדיוני. עם בני דורו ה"ג' ולס וז'ול ורן הוא נחשב אחד ממכונני הספרות העל-טבעית. מהסופרים הרבים שהושפעו מכתיבתו נציין את חורחה לואיס בורחס, ארנסט המינגוויי, ג'ון סטיינבק וג'ק קרואק.

 

לונדון מת כשהיה בן ארבעים בלבד, ככל הנראה בגלל מינון יתר של מורפיום, שנלקח בטעות או בכוונה.