הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • עץ החיים והכסף
  • עץ החיים והכסף
    סלע מאיר | ספטמבר 2019 | יהדות, עסקים וניהול | 180 עמ' מודפסים
    יזמים, אנשי עסקים ומשקיעים מחפשים ללא הרף אחר העקרונות והכללים שיסללו את דרכם להצלחה.  בדרך כלל המודלים העומדים לנגד עיניהם הם אילי הון או טכנולוגיה מעמק הסיליקון או מוול סטריט שהצליחו להקים מיזם חדשני ומשמעותי או ליצור ולהגדיל הון. אלא שעקרונות יצירת העושר ושימורו, נכתבו הרבה לפני עלייתה של כלכלת השוק המודרנית וגיבוריה. 
     
    מייקל אייזנברג, מאנשי הון סיכון המצליחים בישראל, ומהמשקיעים הראשונים בחברות כמו WeWork, Lemonade  ו-Wix, חושף בעץ החיים והכסף את העקרונות הנצחיים להתנהלות מוצלחת בעסקים, בכלכלה ובמשא ומתן המסתתרים בתורה — ומראה כי הרלוונטיות שלהם בעולם הקפיטליסטי והטכנולוגי בו אנו חיים רק הולכת וגדלה. 
     
    לראשונה אי פעם, זוכה ספר בראשית לפרשנות מעמיקה מנקודת מבט עסקית עכשווית. מנקודת מבטו הייחודית חושף אייזנברג בפעולותיהם של הטייקונים העבריים הראשונים — אברהם, יצחק, יעקב ויוסף — את העקרונות הערכיים, הניהוליים והעסקיים שהובילו את אבות האומה העברית, ויכולים לסייע ליזמים, למנהלים, למנהיגים ולמדינות לשגשג גם במאה העשרים ואחת. 
     
    • מה מלמד ניסיונו של אדם הראשון בגן עדן לעומת תורתו של מייסד פייסבוק מרק צוקרברג?
    • מה ניתן ללמוד מאברהם אבינו ומאנדרו קרנגי על עושר וערכים?
    • כיצד כושר ההמצאה של נח הציל את האנושות, החריב אותה והציל אותה שוב?
    • מה מלמדים אותנו בניו של יעקב על הקשיים בניהול עסק משפחתי?
    • כיצד חוללו התכנון והביצוע הגאוניים של יוסף מהפכה כלכלית שהצילה את מצרים מרעב?
    • כיצד היה אמור יששכר לסייע לזבולון בפיתוח סחר בינלאומי?  
     
    מייקל אייזנברג, 48, הוא אחד ממייסדי קרן הון הסיכון אלף והישראלי שזכה להתברג במקום הגבוה ביותר ברשימת מידאס — משקיעים בעלי מגע הזהב — של המגזין פורבס, המדרגת את אנשי הון סיכון הטובים בעולם. אייזנברג, נשוי ואב לשמונה, מתגורר בירושלים. עץ החיים והכסף הוא ספרו השלישי.
  • ספר דיגיטלי
     
    39
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • עוגן ושבעה לוויינים
     
    כלכלה – המודל הערכי
     
    א. הפעם הראשונה
    כמשקיע הון סיכון למדתי שאחד האיתותים החזקים ביותר להשקעה טובה הוא כשכל מי ששומע עליה חושב שהיא בלתי אפשרית או בלתי ניתנת ליישום. אני תקווה שכך יחשבו גם על הספר שלי...
    ההשקעה הראשונה בחיי המקצועיים היתה השקעה בחברת פיקצ׳ר וויז׳יון בשנת 1995. ישבתי במטוס ליד גור שומרון, איש הייטק ותיק, והתחלנו לדבר. הייתי צעיר וסקרן אבל לא מנוסה בעליל. לקראת סוף הטיסה הוא אמר לי: "יש לי חבר, מכר בעצם, קרוב לירושלים. קשה לו לגייס כסף. יש לו רעיון בתחום האינטרנט, אולי שמעת משהו על זה?"
    כעבור כמה ימים קיבלתי טלפון למשרד בירושלים. בצדו השני של הקו מישהו הציג את עצמו בשם יעקב בן יעקב. האמת היא, חשבתי שחבר שלי מארצות הברית התקשר בשם בדוי כדי "לעבוד" עלי.
    לקח לי כמה דקות להבין שיעקב בן יעקב הוא באמת יזם שהסטארט־אפ שלו היה העברת תמונות באינטרנט. היום זה נשמע פשוט. אך אז עדיין השתמשו במצלמות עם תשלילים (נגטיבים) והאינטרנט היה איטי (Dial up), מאוד מאוד איטי. לא האמנתי שהוא יצליח להעביר תמונה באינטרנט, אך סקרנותי גברה עלי.
    נסעתי לגבעת זאב, פרוור מחוץ לירושלים. שם, בביתו של יעקב בן יעקב, כשהילדים מתרוצצים ברחבי הבית משום שלא היה לו כסף לשכור משרד, ישבנו בעליית הגג עם צלחת עוגיות שקנה במכולת ובקבוק קוקה קולה והוא הציג בפני בגאווה את הפיתוח שלו. מסתבר שהייתי עתיד לבלות עוד שעות ארוכות בעליית גג זו בגשם רועש או חום בלתי נסבל, אך הפעם הראשונה ארכה רק קצת יותר משעתיים. בשעתיים אלו הוא סרק נגטיב, העלה את הקובץ למחשב מקומי ובמשך למעלה משעה הוא העביר אותו "באינטרנט" למחשב אחר שהתחבר במודם על טלפון קווי. הצגת התמונה לבדה על המסך של המחשב השני ארכה כשתי דקות עם כמה רענונים (refresh). יעקב ושותפיו היו ללא פרוטה בכיס והם חיו מהאדים של הביזנס שלא היה ביזנס. מסתבר שכל המשקיעים, כולל אלו שהציע לו גור שומרון, דחו אותם. ובכל זאת משהו קסם לי שם.
    עליתי לארץ ב־1993, שנתיים לפני אותה פגישה. המשפחות שלי ושל אשתי עדיין היו בחוץ לארץ והיתה לנו תינוקת. המחשבה שאפשר לשלוח תמונות לסבא וסבתא מעבר לים ריגשה אותי יותר ויותר בכל פעם שראיתי את התמונה שיעקב בן יעקב הצליח להעביר למחשב נוסף במקומות שונים. היום קוראים לזה שיתוף תמונות. אז לא ידענו איך לקרוא לזה כי פיקצ'ר וויזיון היו הראשונים.
    כאמור, הייתי משקיע טירון. לא ידעתי מאומה ולכן התקשרתי להרבה מאוד משקיעים מנוסים. חלק שאלו "מה זה אינטרנט" וחלק חשבו שזה בלתי אפשרי לשלוח תמונה על קו טלפון עם רוחב פס מזערי. כמו הבת שלנו גם האינטרנט היה בחיתוליו, ותעשיית ההון־סיכון בישראל עוד היתה ביצה שטרם נולדה. "משקיעים מתוחכמים" שאלו מאיפה ימצאו את כל הסורקים לתשלילים ואיפה יתקינו אותם. המשקיעים האמריקאים עוד לא שמעו על סטארט־אפים ישראלים.  בקיצור, בלתי אפשרי. זה היה מתסכל. אולי באמת זה בלתי אפשרי.
    בכל זאת, ולמרות כל הספקנות, הספקנים והסיכון, יחד עם שותפי שלמה קליש התחייבנו להשקיע כחמישים אלף דולר בחברה למרות שלא היה לנו את הכסף. במקרה הטוב חמישים אלף דולר הם העמלה שאולי נקבל מהכסף שנגייס, אם נגייס, ליעקב בן יעקב ושותפיו.
    פנינו למשקיעים פרטיים. שאלנו אותם אם היו רוצים לשלוח תמונות ליקיריהם דרך הדבר הזה שנקרא אינטרנט. בעצם פעלנו בקונספט של גיוס המונים הפופולארי כל כך היום שדרכו אנשים קונים מוצר שנמצא בפיתוח. המונים לא היו לנו אבל מצאנו קומץ מאמינים.
    כעבור כשנתיים וקצת, החברה הגוססת מגבעת זאב נמכרה לענקית התקשורת דאז "אמריקה אונליין" ולענקית הצילום דאז "קודאק". ההשקעה הניבה עשרות מונים לאותם משקיעים ראשונים, שניתן לומר שהלכו יותר עם הלב והחזון של מה שיכול להיות ופחות עם הקיים והמבוסס. 
    במבט לאחור אני חושב שבאופן רחב יותר, סיפור זה משקף את אסטרטגיית ההשקעה ואסטרטגיית החיים שאני משתדל להוביל וליישם בעשרים וחמש השנים האחרונות.
     
    ב. לפני ההתחלה
    שנים אחדות קודם לכן, בהיותי תלמיד ישיבה חדש יחסית בישיבת הר עציון, ניגשתי לשאול את הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין שאלה של ילד. היו אלו ימים של קלטות של פעם, אלו שמכניסים לרדיו־טייפ כדי לשמוע ולהקליט מוזיקה. היה לי רדיו-טייפ "דאבל קאסט" שבו ניתן להקליט וגם להעתיק קלטות. שאלתי את הרב אם מותר לי על פי ההלכה להעתיק את המוזיקה מקלטת לקלטת. תשובתו עשתה עלי רושם עז:
    "אם קנית אז מותר לך. הם לא יכולים לומר לך מה לעשות עם הקלטת אחרי שרכשת אותה. אבל אתה לא תקבל מדליה של 'קדושים תהיו'".
    כוונת הרב היתה שיש להבחין בין מה מותר למה ראוי. ההפניה שלו למצוות "קדושים תהיו" הצביעה על דבריו של הרמב"ן שם: "שלא יהיה נבל ברשות התורה". היינו, אל תתנהג בחוסר מוסריות – אל תהיה נבל ותצדיק את עצמך שלפי החוק היבש אתה בסדר.
    מדי שנה אני מספר את הסיפור הזה לילדיי בגלל חשיבות המסר המורכב שפותח צוהר לסוגיה שאיננה פשוטה – יחסי הגומלין שבין חוק ומוסר.1 וגם, כהכנה לחיים שבהם אנו נתקלים לא אחת בנבלים ברשות התורה ושלא ברשותה...
    איננו מרבים לדבר על ערכים בעולם שהוא מלא מספרים, שטרות וחוזים, יצרים ושוק חופשי. החוק היבש מחייב לדאוג לשורה התחתונה – רווחיה של החברה והרווח של המשקיעים. זו היא חובת האמונים החוקית של הדירקטורים, וטוב שכך ברמה החוקית. בשטף החיים לא תמיד אנחנו פנויים לחדד לעצמנו מהם הערכים הראויים וכיצד הם באים לידי ביטוי בהתנהלותנו היומיומית בצריכה, במסחר, בכלכלה וביחסים החברתיים. לכן, באופן כללי, אחת המטרות של הספר היא לעורר את המודעות לקו רעיוני־תפיסתי של הערכים (טובים ושאינם) שמוטמעים, אם נרצה או לא נרצה, בכל מוצר או שירות הקיימים בעולמנו. לכל מוצר יש תמה (theme) בבסיסו ויש אג'נדה שהוא מקדם. מאחורי כל עסקה יש אנשים. בכל פיתוח טכנולוגי הושקעו נשמות אדם. כל ניהול משא ומתן על ערך מושפע מהערכים של הצדדים. יש אנשים שהעסקים שלהם משקפים את הערכים שהם דוגלים בהם, ואותם ערכים גם משפיעים על מה נחשב בעיניהם ערך כלכלי ראוי. משקיעי "פיקצ'ר וויזיון" היו אלו שחשיבות השמירה על הקשר המשפחתי דיברה אליהם, וכפרפרזה על הקלישאה "תמונה אחת שווה אלף מילים", במקרה הזה "תמונה אחת היתה שווה הרבה יותר מאלפי דולרים" – למי שהיה נכון להביט בה.
     
    ג. עסקים טובים
    הספר שלפניכם הוא ניתוחים עסקיים עכשוויים בתוך טקסט נצחי. קפיטליזם לכל דבר ועניין. אינני כותב מתוך עמדה של נאורות, טהרנות, וגם לא סוציאליזם. אינני מדבר על מה שמכונה היום "השקעות אימפקט".2 שאיפתי היא להצליח עסקית ואני רואה לנגד עיני הזדמנויות לרווחים, ואפילו רווחים טובים יותר מעסקים שאינם משקפים תפיסה ערכית.
    לא ישבתי לכתוב ספר מוסר, ספר על אתיקה וערכים; אני חושב איך תפיסת עולם ערכית ואיך הערכים משפיעים על העסקים עצמם,. האם זה מודל של ערכיות מחוץ לחוקי הכלכלה או שמא הערכיות יכולה להוות חוק ויסוד כלכלי, דבר שמשפיע ישירות על הכנסות ורווחים. האם כשאני חושב על רווח למשקיעים, במיוחד לטווח ארוך, המוסר הוא מרכיב בחשבון הרווח ומשפיע עליו לטובה? האם קבלת ההחלטות דרך פריזמה ערכית בתוך תנאי אי ודאות מושפעת מרצון לשפר את שורת הרווח או שהפריזמה הערכית תשפר רק שורה עתידית שתיאמר בהספד על חיים מוסריים? האם מוסריות משפרת החלטות על רווחים או שמא העין הטובה והלב הפתוח שמורים לעולם הצדקה?
    לדעתי, אחרי עשרים וחמש שנים מחוץ לכותלי הישיבה ובעודי נטוע עמוק בעולם העסקי, אני חושב שהרב ליכטנשטיין צדק מעבר למה שהתכוון. ערכים, אתיקה ומוסר הם לא רק דרך חיים המתנהלת לצד חוקי הכלכלה אלא חייבים להיות חלק מיסודותיה. הטענה שלי היא שערכים משביחים את הערך, ובמיוחד בעידן המודרני, העידן הדיגיטלי. הון־שלטון הוא שילוב שמועד לשחיתות, ויתרה מכך – הוא מועד לפגיעה בסך הרווחה ולטווח הארוך גם ברווח הפיננסי. כך גם מוצרים או שירותים שפוגעים ברמה הערכית בבני אדם (במודע או שלא במודע). ערך וערכים הם שילוב שמייצר צמיחה.
    הערכים הם חלק מחישובים עסקיים – הם בונים כלכלה, שוק חופשי, מוניטין ועושר לטווח ארוך, בניגוד לכלכלה חמדנית קצרת רוח וקצרת טווח. ערכים הם חלק מכל מוצר, שירות והחלטה כלכלית ולא רק בלם או איזון חיצוני. היום אפילו ניתן לומר, כפי שטען ידידי מארק בניוף, מנכ"ל "סיילספורס.קום" ומייסדה, שעסק מצליח הוא הדרך הטובה ביותר לקדם ערכים. משוואה זו ניתן לקרוא גם בכיוון ההפוך – הערכי כחלק מהעסקי הוא בעצמו יתרון תחרותי, משום שלמעשה זו זהות.
    לפני כ־25 שנה, משקיע ההון־סיכון הנרי מקאנס מקרן "גריילוק" הקדיש לי עשר דקות מזמנו היקר ואתגר אותי בשאלת הקווים האדומים שלי מבחינה ערכית. במה אני מוכן להשקיע ואם יש מחיר לאותה החלטה – לא רק מחיר ערכי אלא גם מחיר עסקי.
    חשבתי על הנרי מקאנס כשפגשתי את אברהם אבינו ברצותו לקנות מערת קבורה בחברון. אילו טקטיקות הוא הפעיל במהלך המשא ומתן מול בני חת? מה הנחה אותו? האם זכה במדליה של "קדושים תהיו"? ברצוני לטעון שערכים אינם פוגעים בפרנסה טובה, ביכולת לסגור עסקאות או לקדם כלכלה פורה אלא הם חלק יסודי ממנה. אין מדובר על ויתורים בגלל מגבלות ערכיות כאלו ואחרות. מדובר על מודל לפיו שמירה על קוד ערכי חופפת לחלוטין לאסטרטגיה עסקית מנצחת. בהמשך אטען אף מעבר לכך: במאה ה־21 התשתית הערכית חיונית להצלחה כלכלית.
    • מייקל אייזנברג
    • מייקל אייזנברג

      מייקל אייזנברג (1971) הוא איש עסקים, משקיע הון סיכון בתעשיית ההיי-טק הישראלית והאמריקאית, שותף-מנהל בקרן הון הסיכון אלף (Aleph). אייזנברג הוא מראשוני המשקיעים ב- WeWork, ובמגוון חברות אחרות ביניהם Wix ו-Gigya. בשנת 2017 נכלל ברשימת 25 אנשי הון הסיכון המצליחים ביותר של מגזין פורבס מידאס אירופה.

     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • לפרוץ קדימה
    • 51%
    • החנות שיש בה הכול
    • Hit Refresh
    • בורסה - ספר הזהב
    • ללמוד מהטובים ביותר
    • גוגל - כך זה עובד
    • אתנחתא - קריאות בפרשת השבוע - כרך ראשון
    • גם כך לא כתוב בתנ
    • כי קרוב אליך- בראשית
    • נקודת פתיחה
    • הוגים בפרשה