הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • נגיעות של חסד
    ספר מוגן
     
  • נגיעות של חסד
    ידיעות ספרים | מאי 2017 | יהדות, עסקים וניהול | 224 עמ' מודפסים
    "נגיעות של חסד הוא סיפורה של הפילנתרופיה הישראלית מנקודת מבטו של יזם היי-טק שחייו השתנו בעקבות מעשה של נדיבות. מסעו הפילנתרופי של חיים דהאן מחבר ערכים בני שלושת אלפים שנה עם נתונים על המצב העדכני של תרבות הנתינה והעשייה החברתית המתפתחת בישראל. מפגשיו עם אנשים החולקים את תשוקתו לנתינה מעוררים גם בנו השראה להצטרף למעגל הנתינה והעשייה."
     
    אנג'ליקה ברי
    נשיאת קרן ראסל ברי ויו"ר משותף של רשת התורמים Jewish Funders Network
     
    "שורשיו של חיים דהאן ונקודת ההתחלה של חייו, שאותם מעולם לא שכח, נהפכו לכוח המניע של פעילותו וללבנים שהרכיבו ובנו את אופיו. סיפורו של חיים, הנפרש בפנינו ביד אמן, הוא סיפור של כוח עשייה אדיר, שהוקדש למען החברה הישראלית ולעידוד הקהילתיות, התרומה האישית והעזרה ההדדית, וזהו סיפור מרתק."
     
    אלי אלאלוף
    חבר כנסת, יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות, וחתן פרס ישראל למפעל חיים לשנת תשע"א
     
    "היתה לי הזכות לפגוש את חיים דהאן בהתנדבות הראשונה שלו, לוחם בצנחנים תחת פיקודי. את טביעת אצבעותיו פגשתי בעשייה חברתית בתחנות רבות ומגוונות. תמיד הרגשתי זכות להוסיף: 'הוא היה לוחם אצלי'. ספרו נגיעות של חסד מדרבן להתגייס ולתרום ולעשות זאת בדרך מיטבית. בחייו ובספר זה, חיים הוא גם מצפן וגם צפון בעולם של תרומה ונתינה. וכמו אז בצנחנים גם כאן, הכול על מנת להבטיח עתיד טוב יותר לעם היהודי ולמדינת ישראל."
     
    אלעזר שטרן
    חבר כנסת ואלוף במיל'
    מתאים למכשירים: android, iOS, win10
  • ספר דיגיטלי
     
    44
    ספר מודפס
     
    98 68.6
    הוספה למועדפים שלי
  • הקדמה
     
    איני מייחס לעצמי חשיבות כה גדולה עד כדי שיתוף אחרים בסיפור חיי, אך עקב פעילותי החברתית-חינוכית בעשורים האחרונים אני חש ביתר שאת שסיפורי האישי הוא במידה רבה גם סיפורם של רבים מילדי ישראל החיים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. סיפורם - סיפורי - הוא על ילדים ומתבגרים הגדלים במציאות הנסתרת מעיני רבים, מציאות חברתית-כלכלית כואבת ועצובה המרחפת כעננה שחורה מעל לעתידם של רבבות ילדים מרקע חברתי-כלכלי הדומה לרקע שממנו צמחתי אני. מהתעסקות אינטנסיבית וארוכת שנים בעשייה חברתית, אני יודע שהמקרה הפרטי שלי איננו נחלת העבר. לדאבוני, רבים מילדי ישראל מתמודדים כיום עם אותן דילמות ומול אותן סכנות שעמן התמודדתי בילדותי, ואלה דנות אותם לחיי עוני ומחסור.
    ב-69 שנות קיומה של המדינה הגיעה ישראל להישגים מדהימים בתחומים רבים ומגוונים. היצירתיות והמקוריות של הישראלים, המתבטאות בהקמת אלפי חברות הזנק בכל תחום כמעט, הפכו את ישראל מקור לקנאה עבור רבים במדינות העולם, ואף העניקו לה את הכינוי ״אומת הסטארט-אפ״ (Startup Nation). אך לצד הקדמה וההתפתחות הכלכלית המהירה, חלה נסיגה מהותית בחינוך ובאי-שוויון ונפערו פערים חברתיים עצומים, ואלה הפכו את ישראל לאחת המדינות האי-שוויוניות ביותר מבין המדינות המערביות. פערים חברתיים אלה מהווים סכנה של ממש למפעל הציוני.
    אף שהמדינה נושאת באחריות העליונה לפערים חברתיים אלה, האדישות ושלוות הנפש שאנו מפגינים כלפיהם הופכות את כולנו לשותפים באחריות זו. חברה אדישה ללא סולידריות חברתית וערבות הדדית - חברה תחרותית וכוחנית שבה כל אחד דואג אך ורק לעצמו ולא חומל על החלש - היא חברה חולה שאיבדה את בסיס הקיום שלה ושיציבותה עומדת בסכנה. על רקע התפרקות המדינה מחובתה החברתית והזנחת חלקים רבים מהחברה לגורלם, גוברת החשיבות של המעורבות החברתית והסולידריות לבניית חברה מתוקנת, מוסרית, ערכית וצודקת. מובן שמעורבות זו אינה יכולה לבוא במקום הממשלה והיא אינה מנקה את המדינה מחובתה העליונה לדאוג לרווחתם של אזרחיה. יתרה מזו, השפעתה של מעורבות חברתית - גבוהה ככל שתהיה - תהיה תמיד קטנה באופן מהותי ביחס לכוחה ולתקציביה של המדינה, ואין בכוחה להוות תחליף למדינה בסגירת פערים חברתיים ומתן פתרונות לבעיות לאומיות.
    אף על פי כן, מעורבות חברתית היא בעלת חשיבות, השלכות ומשקל סגולי הגדולים מסך היקפה. מידת המעורבות החברתית של האזרחים היא בראש ובראשונה עדות לבריאותה, לחוסנה ולחוסר אדישותה של החברה. עשייה חברתית מביאה לתיקון עיוותים וליקויים ומשלימה למעשה את פעילות המדינה, ומנגד היא אף מעצימה את תחושת הרווחה הפנימית, הסיפוק והאושר של העוסק בה; בכוחה להעשיר ולחדד את עצמיותו הייחודית ולהעניק לה משמעות עמוקה יותר. כיום ישנה עשייה חברתית עצומה בישראל, וקשה לדמיין את החברה ללא התרומה הגדולה של עמותות רבות וללא העשייה החברתית של היזמים העומדים מאחוריהן. ארגונים שוחרי טוב ואנשים רחבי לב, מחויבים ואכפתיים אינם מסוגלים להישאר אדישים לנוכח הפערים החברתיים. אנשים אלה עובדים קשה, רחוק מאור הזרקורים, כדי להפוך את המקום הקטן שבו אנו חיים למקום צודק יותר. הם ההון האנושי והמנוע של החברה האזרחית הפעילה, והם דוחפים ומקדמים את רווחתם של החלשים בחברה. אלה אנשים הנותנים מעצמם למען הזולת בשקט, בצניעות, בהתמדה ובמחויבות אין קץ, ובמעשיהם הם מממשים יום-יום את חזונו של הנביא ישעיה: ״הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם״.
    קל מאוד לפטור עצמנו מעשייה חברתית בטענות שהיא נחלתם של בעלי אמצעים ושמדובר בתפקידה הבלעדי של המדינה, או בשל קומץ מעשי שחיתות שהוציאו שם רע למגזר שלם. אך חשוב לזכור: מעורבות חברתית אינה נחלתם של אנשים מסוימים, היא אינה באה למלא את מקומה של המדינה, והרוב המוחלט של העוסקים בה הם אנשים ישרי דרך והגונים. תשוקה עזה לתיקון עולם ותחושה של מחויבות מוסרית חברתית אינן דורשות הון או מאמצים על-אנושיים כדי לגרום לרעיון לקרום עור וגידים. תיקון עולם אינו נעשה בהכרח במהפכות או במעשים גדולים וגרנדיוזיים, אלא בצעדים קטנים וצנועים ובהתמדה, שכן עזרה בתיקון עולמו של אדם אחד היא תיקון עולם ומלואו.
    אין לי ספק שכמעט כל אחד באשר הוא, ללא קשר למצבו, יכול לשרת, להתנדב ולתרום למען האחר, ובכך לחזק את חוסנה של החברה שבה אנו חיים. אף פעם לא מוקדם מדי ולעולם לא מאוחר מדי להצטרף למעגל הנתינה. התנדבות, עזרה ונתינה מוציאות את הטוב ביותר מהאדם, ומשמשות אמצעי טוב להשגת אורח חיים מאוזן. מעורבות למען האחר הופכת אותנו לאזרחים אכפתיים יותר ואף קושרת אותנו לעם ולארץ. מי שחווה את ההנאה, הסיפוק והמשמעות העצומים שבעשייה חברתית יתקשה להבין כיצד זו אינה הופכת לנחלתם של רבים יותר, וזאת בחברה שהורישה לאנושות את ערכי החמלה והחסד ואת המושג תיקון עולם. בכוחה של עשייה חברתית לחולל שינויים חיוביים ולעשות את המקום שבו אנו חיים למקום חומל, צודק, מוסרי ונעים יותר. ורק עצם המחשבה הזאת מעוררת השראה.
    לאור השסעים העמוקים בחברה הישראלית, בכוחה של העשייה החברתית - שבה אנו פועלים יחד למען מטרה חברתית משותפת, תוך כדי חשיפת הפן האנושי שבנו וזאת למרות השוני וההבדלים בינינו - לחבר ולאפשר לנו להכיר את האחר והשונה כמכלול, ולא כתווית או סטריאוטיפ צר. הפערים החברתיים יכולים להוות עבורנו הזדמנות מיוחדת במינה לעצב מחדש את היחסים בינינו; מיחסים אינסטרומנטליים שבהם ה״אני״ רואה עצמו כמרכז שהכול סובב סביבו, ליחסים אנושיים של שיתוף והיענות אתית ל״אחר״. ההתעסקות וההתבוננות בצרכים של האחר, במאבקי ההישרדות היום-יומיים שלו, מעניקות נקודת מבט חדשה על הדברים החשובים באמת ומכניסות משמעות אמיתית לחיינו.
    שלא יהיה ספק: הקיטוב החברתי, חוסר הסובלנות, ההתרופפות המוסרית והפערים החברתיים העצומים מהווים סכנה של ממש לשלמות החברה בישראל. האדישות וקהות החושים לנוכח פערים בלתי נתפסים אלה, שאחזו בחלק רחב בחברה, מעוררות את התחושה שמא מדובר בגזרת גורל, ועומדות בניגוד מוחלט לערך הערבות ההדדית במורשתנו הגלום בקביעה ״כל ישראל ערבים זה לזה״.
    אף שעברו יותר ממאה שנים מאז כתב המשורר הלאומי את השיר ״למתנדבים בעם״, בשעת חירום חברתית זו מילות השיר נשמעות רלוונטיות מתמיד:
    ...וַאֲנַחְנוּ דּוֹר דַּכָּא, קְצַר יָד, בְּנֵי עַם-עָנִי,
    עַל-לִבּוֹת בָּנֵינוּ נַהַלְמָה-נָּא חוֹצֵץ,
    וּדְבַר אֲדֹנָי עַמּוּדֵנוּ הַיְמָנִי,
    וְהוּא פַּטִּישֵׁנוּ הַמְפוֹצֵץ!
    עוֹד לֹא כָל-כֹּחֵנוּ נָתַנּוּ לָבֹז -
    בֵּאלֹהִים לָנוּ עֹז!
    לְעֶזְרַת הָעָם! לְעֶזְרַת הָעָם!
    בַּמֶּה? אַל-תִּשְׁאָלוּ - בַּאֲשֶׁר נִמְצָאָה!
    בְּמִי? אַל-תִּבְדֹּקוּ - כֹּל לִבּוֹ יִדְּבֶנּוּ!
    מִי צָרַת הָאֻמָּה בִּלְבָבוֹ נָגָעָה -
    הַמַּחֲנֶה יֵאָסֵף, אַל-נָא נַבְדִּילֶנּוּ!
    כָּל-קָרְבָּן - יֵרָצֶה, כָּל-מַתָּת - נֶאֱמָנָה:
    אֵין בֹּדְקִים בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה!
    כָּל-פְּלֵיטַת הַטּוֹב, שְׂרִיד הָעֹז וְהָאוֹרָה,
    שֶׁהוֹתִיר עוֹד אֵל בִּלְבָבֵנוּ פְּנִימָה,
    הָבָה נְלַקֵּט, לַאֲחָדִים נֶאֱגֹרָה,
    וְעַל-נֵס בְּיוֹם חֵילֵנוּ נָרִימָה;
    וִילֻקְּטוּ אֵלֵינוּ מִקֶּדֶם עַד-יָם
    חַיִל גָּדוֹל לְעֶזְרַת הָעָם!
    חִשְׂפוּ הָאוֹר! גַּלּוּ הָאוֹר!
    אִם הַרֲרֵי נֶשֶׁף עָלֵינוּ נֶעֱרָמוּ -
    לֹא דָעֲכוּ כָל-הַנִּיצוֹצוֹת, לֹא תָמּוּ;
    מֵהָרֵי הַנֶּשֶׁף עוֹד נַחְצֹב לֶהָבָה,
    מִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים - סַפִּירִים לִרְבָבָה.
    עַל-קַרְקַע הָעָם וּבְתַחְתִּיּוֹת נִשְׁמָתוֹ -
    עוֹד תִּגַּהּ וּתְנוֹצֵץ שְׁכִינָתוֹ.
    הוֹי, הָבוּ-נָא יַחְדָּו לָעֲבֹדָה הַגְּדוֹלָה!
    נָגֹלָּה-נָּא הָרֵי הַנֶּשֶׁף, נָגֹלָּה!
    נַחַשְׂפָה-נָּא שִׁכְבוֹת הָאוֹרִים הָרַבִּים!
    הוֹי, בְּנֵי הַמַּכַּבִּים!
    הַעֲמִידוּ אֶת-עַמְּכֶם, הָקִימוּ הַדּוֹר!
    חִשְׂפוּ אוֹר, חִשְׂפוּ אוֹר!
    החוויה המעצימה שעברתי בילדותי במפגש עם פרופ' סאם ברגמן וההשלכות העצומות שהיו למעשה הטוב שלו על עתידי הטילו עלי אחריות עצומה ״להעביר הלאה״ את המסר, ולהמשיך ולהעצים את ההשפעה של המעשה. את התפקיד שפרופ' ברגמן מילא בחיי רציתי למלא בחייהם של ילדים ונערים מרקע דומה לשלי. רצון זה הוביל אותי למעשה תיקון העולם הפרטי שלי - ובשנת 2004 הקמתי, יחד עם חברי, את עמותת ״אוֹפַנִּים״, עמותה לקידום ילדים ונוער בישראל. במסגרת זו הרציתי בשנים האחרונות בפני סטודנטים רבים באוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ על ״אוֹפַנִּים״ בפרט ועל עשייה חברתית בכלל. ההתעניינות המוגברת בעשייה חברתית - במיוחד של הדור הצעיר - היתה מעודדת ומעוררת תקווה. במהלך ההרצאות נשאלתי רבות על הנושאים והאתגרים השונים הכרוכים בהקמת מיזמים חברתיים. השאלות התכופות הובילו אותי לערוך בדיקה רחבה של החומר הקיים על עמותות, עשייה חברתית ופילנתרופיה בישראל. מהבדיקה עלה כי ישנו מידע רב על נושאים אלה, אך מידע זה אינו אחיד, ולעתים סותר, מבוזר ומבולבל. כמו כן, רוב המידע הקיים הוא תיאורטי, וישנו מידע מועט מאוד על חוויות מעשיות של העשייה והאתגרים הכרוכים בה הנשענים על ניסיון בפועל. ממצאים אלה והחשיבות העליונה שאני רואה בערכי הסולידריות החברתית והערבות ההדדית הובילו אותי לחבר ספר זה.
    הספר אינו מתיימר להיות One-Stop-Shop לכל נושא בעשייה חברתית - זו כנראה משימה בלתי אפשרית - אלא הוא בא להצביע על הצורך החשוב במעורבות ובעשייה חברתית ולסקור באופן מקיף את תחום הפילנתרופיה בישראל. בנוסף לכך, הספר דן באתגרים העיקריים הכרוכים בהקמת מיזם חברתי.
    המטרות העיקריות של הספר הן לסקור באופן מקיף את מצב הפילנתרופיה בישראל, להציג את האתגרים העיקריים הכרוכים בהקמה ובהרצה של מיזם חברתי, ולעודד, לעורר ולדרבן אנשים נוספים להצטרף למעגל הנתינה והעשייה החברתית בישראל. מידע וסקירות אלה ניתנים על רקע הסיפור שהוביל אותי לעשייה חברתית, תוך כדי דוגמאות מהדרך שבה התמודדנו, חברַי ואני, עם האתגרים העיקריים בהקמת המיזם שלנו. אף שהדוגמאות הרבות שאובות מניסיון בעשייה חברתית מתחום החינוך, אני מאמין שהאתגרים רלוונטיים לרוב תחומי העשייה החברתית באשר היא.
    שני הפרקים הראשונים בספר מתארים את ״חוויית המפתח״ המעצימה שעברתי בילדותי, על רקע סקירה מקיפה של הפערים העצומים בחינוך ובָאי-שוויון החברתי בישראל ביחס לעולם. כמו כן, פרקים אלה דנים בסיבות ובגורמים העיקריים להיווצרות פערים אלה, המדגישים את החשיבות והנחיצות במעורבות חברתית בישראל. הפרק השלישי סוקר את המניעים השונים לעשייה חברתית ומסביר את החשיבות במניע חזק להצלחה בעשייה חברתית. פרק זה מביא בין היתר את המניעים שהובילו כמה מנהיגים חברתיים מובילים בישראל למעורבות חברתית.
    הפרק הרביעי עוסק בהיבטים העיקריים בבניית הנהלה וועד מנהל לעמותה. פרק זה דן בחשיבות בחירת הרכב האנשים הנכון והמתאים להנהלה ולוועד המנהל של העמותה. הפרקים החמישי והשישי בספר עוסקים בהיבטים השונים של גיוס משאבים. הם מציגים ומנתחים את היקפי הנתינה בישראל ובארצות הברית וכן את המקורות והאתגרים העיקריים בגיוס משאבים. הפרק השביעי עוסק בחשיבות העליונה של תהליך המדידה וההערכה לעשייה החברתית ודן באלמנטים העיקריים שלו.
    מעבר לעבודת המחקר, האתגר העיקרי בכתיבת הספר היה למצוא את האיזון הנכון בין המידע הרב לבין תיאור החוויות והדוגמאות מהניסיון של הקמת עמותת ״אוֹפַנִּים״. כולי תקווה שהצלחתי ולו במעט במאמץ זה. והיה וספר זה יגרום ולו לקומץ קטן של אנשים טובים להצטרף למעגל העשייה החברתית בישראל - יהיה זה שכר רב לעבודתי הצנועה.
    • חיים דהאן
    • חיים דהאן
     
  • המלצות נוספות
    • שווה לך
    • אדל
    • תורה של הנפש
    • המטרה
    • כל דבר קטן
    • כשהגשם יורד
    • אח חורג יקר
    • הסדק
    • ברית של כבוד
    • מטורפת
    • שלוש
    • הילד הטוסקני