צו השעשוע

״לך לאן שתרצה,״ אמר האב החורג, ״רק אל תאחר.״

הוא מאוד רציני. ספר שעדיין מתווכח עם הערות השוליים של עצמו טוען שזה פיגור. ונוכחנו לדעת שיש מבחני אינטליגנציה שמתפוצצים לך בפרצוף. אך מצד שני, אלה שמוכיחים שמטוסים אינם יכולים לטוס תמיד זוכים בכרטיסים למחלקה ראשונה. אגב, אנחנו על הטייס האוטומטי - הצוות המקורי נטש למקום אחר לפני זמן רב. 

הכל התחיל אחרי שבנק הדם פשט רגל. הבעלים הקימו עסק חדש, זמני. השמות שלהם מדברים בעד עצמם. פרסמו את הנייר הלבן; כל ילד מכיר אותו. ״תשומת לב היא כל מה שצריך״. נכס צאן ברזל.

זה מסביר, למשל, למה במהדורת ספר בראשית של הכנסת, היום השלישי בא עם כוכבית. כששאלו מאיפה באים כל החוקים האלה, ענו: ״אנו חוששים שלא תיקחו את התשובה מספיק ברצינות.״

בינתיים, הישועה מתבשלת, וניחוחה אינו מותיר מקום לספק.

"מותר כבר להתבדח?" זו בקשה או מעשה?