מִלִּים הֵן זְרָעִים. כָּל מִלָּה טוֹבָה שֶׁנִּשְׁתֹּל הַיּוֹם תִּצְמַח לְבִטָּחוֹן, לֶאֱמוּנָה וּלְכוֹחַ פְּנִימִי מָחָר.
הַסֵּפֶר פּוֹתְחִים עַמּוּד וּמְקַבְּלִים כּוֹחַ נוֹלַד מִתּוֹךְ רָצוֹן לִיצֹר מֶרְחָב בָּטוּחַ שֶׁמְּחַזֵּק אֶת הַיֶּלֶד, פּוֹתֵחַ אֶת הַלֵּב וּמְקָרֵב בֵּין הוֹרִים לִילָדִים. הוּא מְיֹעָד לִילָדִים, אֲבָל גַּם אַתֶּם הַהוֹרִים תִּמְצְאוּ בּוֹ כּוֹחַ, הַשְׁרָאָה וְכֵלִים שֶׁיַּעַזְרוּ לָכֶם בַּיּוֹם־יוֹם.
דִּיאָנָה קְרָסִיק מְטַפֶּלֶת בְּפִרְחֵי בָּאךְ וְתוֹדָעָה וּמְלַוָּה יְלָדִים וּמְבֻגָּרִים בְּתַהֲלִיכֵי אִזּוּן רִגְשִׁי, בִּטָּחוֹן עַצְמִי, קֶשֶׁב וְרִכּוּז וְרֹגַע פְּנִימִי. הַיִּעוּד שֶׁלָּהּ הוּא לְהַעֲנִיק לִילָדִים וּלְהוֹרֵיהֶם דֶּרֶךְ טִבְעִית לִתְמִיכָה בְּקֶשֶׁב, בְּרִכּוּז וּבְאִזּוּן רִגְשִׁי, וּלְאַפְשֵׁר לָהֶם לְהַכִּיר אֶפְשָׁרֻיּוֹת נוֹסָפוֹת, לְצַד הַטִּפּוּל הַמְּקֻבָּל.