חוברת זו מבקשת לפתוח דלת אל עולמו של הרב קוק, דרך מעקב אחר עמדתו המשתנה כלפי הציונות החילונית - ממאמריו המוקדמים בחו"ל, דרך שנותיו כרב יפו והמושבות, ועד תקופתו כרב הראשי בירושלים. הרב קוק שינה לאורך השנים את האופן שבו ביטא את יחסו לתנועה הציונית החילונית, אך העיקרון שביסוד דבריו נותר קבוע: דת ולאומיות אינן ניתנות להפרדה, ואין קיום ללאומיות שאיננה מבוססת על יסודות דתיים. השינויים בדבריו משקפים לא תפנית בהשקפתו, אלא הכרה הולכת ומתפתחת במעמדה העצמאי של הלאומיות החילונית כעובדה מוגמרת — הכרה שחייבה אותו, פעם אחר פעם, לחשוב מחדש כיצד ליישם את העיקרון הזה נוכח המציאות שלפניו.