סיפורי תיאטרון ובמה

לפנינו מבחר קצר של סיפורים אודות אנשי תיאטרון ובמה, למגוון מקצועותיהם כמחזאים ובמאים, שחקנים ושחקניות, עוזרי במה, תאורנים מלבישים ותפאורניות, וכן מלחינים, נגנים, זמרים ורקדנים, סטנדאפיסטים בדחניים וקומיקאים השותפים לצוותי מופעי הבידור.

אפיזודות ואנקדוטות אקלקטיות ואיזוטריות מתחום חייהם הפרטיים של שחקנים ודמויות נוספות, מתוארים על ידי שני סופרים עטורי פרסים, המכירים היטב ומקרוב את עולם התיאטרון והבידור. 

הסיפורים שלהלן מצטיינים בפשטות השימוש בכלי ההבעה והסגנון ובכישרון תיאורי, השואב מהשכלה רחבה ומידע האדם, הלכי נפשו והמוטיבים המניעים אותה. אך על אף השוויון היחסי בין בני אדם, הדמויות שלהלן הן ייחודיות מעצם עיסוקם בתחום תעשיית הבמה, ולו היינו נדרשים לאפיין את הדמויות הללו, לא היה אפשר להתחמק מהעובדה שמדובר באנשים שאפתניים, בעלי אגו שמיימי, רודפי כבודו תהילה ומעל לכל, צמאים לאהדת הקהל ולביקורות טובות, מה שמחריף את התחרות עם עמיתיהם, שקנאה אמוציונלית מובילה אותם לנקמנות זדונית, פושעת ומרושעת.

בסיפורה של דוריס לסינג, הנאות צדדיות לבעלי מקצוע מכובד, מצוי רצף דוגמאות המעיד על תכונותיהם של אנשי התיאטרון, כשקודמת לו ההערכה הרבה שמנהלי ההפקה רוחשים לשחקנים, מאמציהם ההרואיים של השחקנים ניכרים במשמעת ברזל אישית, המאפשרת תיזמון מדויק של שעת הרמת המסך, מול קהל צופים שוחר תיאטרון המצביע ברגליו. 

סיפורו של נואל קווארד, עצרו אותי אם שמעתם את זה, הוא סיפור אודות קומיקאי ותיק, שלא לומר מזדקן, שאינו ער לעובדה שרפרטואר הבדיחות שהוא מספר לקומץ ידידים מנומס, חוזר על עצמו, ורק אשתו הצעירה והאוהבת נפגעת מהתנהגותן הזלזלנית של חבריה, אלא שהיא נאלצת לחזור בה מהאשמת בעלה כי הוא כלל לא מבין על מה היא מדברת. 

הסיפור, מסע מביש, הוא סיפור קלאסי של שחקנית בכירה וראשית יפה ומהודרת, קצת בוגרת, המתאהבת בעוזר הבמאי הצעיר ממנה שבאחד הערבים מדמה כי הוא בא לבקרה במפתיע, או מתקשר אליה, אך בהבינה שהיא הוזה, היא יוצאת מביתה למרדף חיפוש לילי, מיותר ומביש.

הסיפור, דודה טיטי, הוא סאגה אפית ארוכה יחסית לסיפור קצר, שמאד נוגעת ללב. המספר הוא נער צעיר, יתום מאם וחסר אב, הנודד בדרכים עם דודתו היחידה שנותרה, במסע אחר מציאת תפקיד הולם כזמרת ורקדנית באחד ממועדוני אירופה, כאשר לא פעם, היא נאלצת להפקיר את גופה לתאוות המעסיק. 

ההרגל לאהוב הוא סיפורו של מחזאי ובמאי בגיל מתקדם, שמסרב להשלים עם היותו בודד וללא בת זוג לאהוב. ל"מזלו" הוא נופל למשכב, והאחות שהיא שחקנית משנית הממתינה להצעת עבודה מציעה את עצמה ומטפלת בו במסירות, ונישאת לו לבקשתו. בסופו של דבר בעלה הוזמן לשוב לעבודת המחזאות והבמאות ומתוך התחשבות בשעמום הרובץ על אשתו הצעירה, הוא עוזר לה למצוא תפקיד בתיאטרון פרינג', בו היא מופיעה בתפקיד זהה לזה של בן זוגה למופע, אתו מתפתחים יחסי ידידות שנגדעים משום פטרוניות יתר של בעלה.

אחת מתוך הרשימה הקצרה הוא סיפור קצה של גבריות רעה, מתוסכלת ומרושעת, כלפי אישה צעירה, תפאורנית מצליחה, שהישגיה המקצועיים קידמו אותה למרכז זירת ההתעניינות, בשעה שהגבר, סופר כושל, שנעשה מבקר ספרות, צד אותה באמתלת ראיון אישי ברדיו. 

ולסיום, הסיפור מכתב אהבה שלא נשלח, הוא סיפורה של שחקנית מהוללת, שהחמיצה חיי-זוגיות ואהבה, משום התמסרותה לקריירה של שחקנית.