״הספר הזה קפץ לי מספר פעמים בשבועות האחרונים ומשהו בכריכה ובתיאור הרתיע אותי. בסופו של דבר קראתי אותו ביום אחד והופתעתי לטובה. יש משהו מאתגר בשילוב סיפורים, או במקרה הזה - בעלים, וזה הצליח כאן. על אף העובדה שלסיפורי שבעת הבעלים נוספו גם סיפורי החיים של אוולין ושל חיי הכותבת, לא היתה תחושת עומס כלל. הכל עניין, הכל היה במידה, לא נדרש רקע היסטורי או אחר כדי להעשיר או להמחיש את העלילה - היו לאוולין חיים מרתקים ללא צורך בקישוטים או עיבויים. רצונה של הסופרת, כפי שהצהירה עליו בסיכום הספר, לגרום לקורא להאמין שאוולין הוגו היא אמיתית, מומש במלואו. הקריינות של תמר לוין היתה טובה מאד.״
״לוקח זמן להתרגל לעובדה שעלילת הספר מסופרת דרך מכתבים נטו, וכשהכותבים חצו את גיל 60, מדובר בכתיבה עשירה מילולית אך דלה רגשית. עם זאת, אחרי שמפסיקים להתנגד לאופן הכתיבה הזה, מצליחים לקרוא את הרגשות בין השורות. זה ספר של סוף חיים, של חשבונות נפש, של הסתכלות מפוכחת. יש בו הרבה שגרה ומעט יציאה ממנה, אבל בלי מתח או זיקוקים. זה לא ספר שמעסה את הנפש, אבל הוא מלא משמעות והייתי קוראת עוד ממנו אם היה הופך לטרילוגיה. מילה טובה על הקריינות: הצליח. בשלבים מסויימים לא הצלחתי להפריד בין גיבורת הספר לקריינית וזה לא מובן מאליו. שגיאות ההגיה היו מעטות ממש, הקריאה קלחה ברהיטות וכאמור - השתלבה לחלוטין עם מילות הספר.״
״איזה ספר מתוק, מרגש, מצחיק, מעניין, מגלה, מעורר ומזכיר! הרגשתי כל כך הרבה, כמעט כתבתי רשמים בפנקס כדי לא לשכוח... כתיבה מצוינת, שעושה את כל ההבדל כשמספרים את סיפורה של פיסה מהחברה הישראלית - סיפור שכאילו רובנו מכירים, אבל אחרי הספר הזה אנחנו יודעים אותו, אנחנו חלק ממנו, כי ככה היא כתבה אותו - מהלב ומהבטן ישירות למחזור הדם שלנו. הגרסה הקולית חביבה, לא יותר. אלינור אהרון הכניסה מדי פעם ניב עירקי נדרש, אבל הטון הבכייני הקבוע שלה ושגיאות הגיה (לא רבות, יש לומר ולכבד) העיבו על ההאזנה. עדיין לא מצליחה להבין איך זה שאף אחד מהיוצרים או מהמפיקים לא מקדיש זמן האזנה לגרסה הקולית לפני שחרורה - הוא היה עולה בשניה על השגיאות החוזרות והמיותרות.״
״ספר מצויין, מעורר געגועים לסופרת נפלאה״
״הסיפור מרתק, מפתיע לעיתים, עשיר בפרטים ובדמויות ולא משעמם לרגע. פרט לקריינות המרדימה, נהניתי מאד״
״הנה דוגמה לספר ללא הנחות: מלא בפרטים אך לא עמוס בהם עד כדי קושי בקישור; נותן תחושה ממשית וכמעט אוטוביוגרפית - במובן החיובי והמרתק; מעניין, חושף עולמות חדשים כמעט לכל קורא, כי גם אם אתה מכיר היטב את עולם הרפואה, תלמד כאן על עולם התיאטרון ולהיפך; מגלה ומכבד, דרך הדמויות הראשיות, את האיכויות של גילאי העשרה, הביניים והשלישי; נוטע תקווה לריפוי ויצירת יחסים שכבר חשבת שהותוו; בקיצור, כמאמר הקלישאה: לא רציתי שייגמר. הייתי מוכנה לקרוא עוד ועוד, גם הרבה אחרי פיתרון התעלומה - אפילו רק על היומיום של הדמויות שפשוט התאהבתי בהן. והדובדבן שעל הקצפת: ההקראה: דליה מזור מוכיחה שוב שאין גיל לאיכות ושהיא מצויינת בכל. סוף סוף ב"עברית" הקראה מדוייקת, נעימה לאוזן, לא מתיימרת, לא לוקחת תפקיד ואם להשתמש במשחק מילים: משקפת.״
״ספר מרתק עם מינון טוב של עלילה עם היסטוריה / מידע. הגרסה הקולית מעולה ומחברת למלל מבלי להשתלט עליו.״
״זה ספר שלא רציתי לקרוא - משהו בתקציר או בעטיפה לא עשו לי את זה, אבל הביקורות הכניעו אותי, ואיזה מזל שכך קרה, כי עברתי חוויה מרגשת מכל כך הרבה בחינות. זו כתיבה מאופקת, צנועה, שקטה, שמאחוריה עומק גדול שמכאיב ומרגש ומסקרן. רציתי להיכנס לשם כל כך הרבה פעמים כדי לנער את הגיבור או לחבק אותו ובעיקר כדי לנקות לו את הלב.״
״מודה ומתוודה - הספר הראשון של מאירה ברנע גולדברג גרם לי להשאיר את ספריה הבאים על המדף בשנים הבאות. את "סבתא בורחת מהבית" קראתי רק בגלל ההייפ הבלתי פוסק סביבו, ואני שמחה, כי הוא היה פשוט מעולה. הספר הזה ממשיך לתקן את החוויה ואני שמחה שנפלה בעיניי הזכות לשנות דיעה, מקצה אל קצה, על סופרת. ממש לא מזמן קראתי ספר עם בסיס אוטוביוגרפי והתאכזבתי שסופרת מקצועית לא כתבה אותו, כי הוא איבד את הפוטנציאל שלו, אולי בגלל גאווה או רצון להכרה, והנה דוגמה לספר עם בסיס אוטוביוגרפי שכתוב טוב, מצליח להחזיק את הקורא ויודע לשים את הזרקור על כמה דמויות - בזמן הנכון, בעוצמה הנכונה. אני מורידה את הכובע בהכנעה ומודה על החוויה.״
״כתוב מעולה, מרתק, פורט על כל סוגי הרגשות. והקריינות מלווה את המילה הכתובה באופן מושלם.״
״מצויין. מרגש, מחכים, כואב, משלים. הקריינות של טלי קרק מעולה.״
״הספר מצויין, הגרסה הקולית בלתי נסבלת״
״מצויין. העלילה רחבה, קולחת ומפתיעה שוב ושוב. הגרסה הקולית טובה.״
״כמה עצוב שהיא לא תכתוב יותר. הייתי מסוגלת לקרוא רק את הספרים שלה לנצח״
״מתוק, מרגש, לא מתייפייף, משמח, מעציב, ריאלי וקסום... והגרסא הקולית מעולה פשוט.״
״הופתעתי ממש, כי ציפיתי לסגנון שימשיך את ספריה הקודמים של ליהיא לפיד וקיבלתי עולם אחר. יופי של ספר, יופי של עלילה. הוא הלך איתי עוד ימים רבים אחר כך ועורר בי לא מעט מחשבות.״
״אחד הספרים הטובים של ג'וג'ו מויס. תופס אותך מיד, מעמת את גיבוריו בלי לוותר, מפתיע, מרגש, מחבר. יהיו מי שיכבירו מילים על חברות הנשים בספר, אבל בעיניי השורה התחתונה היא ההבנה שאנחנו הרבה יותר חזקים והרבה יותר גמישים מכפי שנדמה לנו. חבל שנגמר.״
״מהספרים האלה שאתה רוצה שעוד יקראו, כי קשה לתאר את כל מה שחווית שם. ספר קליל על פניו, וכל כך לא בעצם. נהניתי מכל רגע.״
״פעם, ממש מזמן, בדיוק כשחשבתי שסיימתי לעצב את האישיות שלי והפכתי לפרסומת לציניות, הסכמתי ללכת עם חברה לבילוי חד פעמי אצל מטפל הוליסטי ולהשתעשע מנסיונותיו הכושלים לפרוץ את החומה המעולה שבניתי. חמש שנים מאוחר יותר, בטיפול האחרון אצלו, עצמתי עיניים וכל מה שרציתי היה לחזור לילדות שלי, לחבק את הילדה שהייתי ולהגיד לה שהכל יהיה בסדר. כמעט 30 שנה אחרי הטיפול האחרון הזה, סיימתי לקרוא את 'הכל בסדר הילי' וחשתי מצומררת במשך דקות ארוכות. אני כותבת ומוחקת מילים, מנסה לזקק למילה אחת את הספר ואת הסופרת, והמילה היחידה שלא נמחקת היא 'עדינות'. זה סיפור מאתגר עם מילים עדינות. זה סיפור של קושי עם הזדמנות ועם תקווה. אין בספר הזה ייפוי מציאות ואין בו קפיצות דרך - יש בו תהליך שנכתב, ביד אומן, דרך עיניים מכבדות - לא מבקרות ולא מתערבות, ומתוך לב טהור ששולח, אל הגיבורה שלו ואל הקוראים, קרניים של אהבה וחום. אנחנו לא יכולים לשנות את העבר אבל לפעמים יכולים לשנות את העתיד. הכל בסדר, הילי. את הרבה יותר מבסדר.״
״הוא בעט בי מבפנים, הספר הזה.. כי הדס הצליחה, בקסם מילותיה, לתאר, לאחד ולנרמל מנעד כה שונה של רגשות: הרגשתי נינוחות וחום כשחשבתי על החברות שלי, האחיות שלי, ששונות כל כך אחת מהשניה וממלאות לי את הלב כבר עשורים. הרגשתי כאב וכעס כשנזכרתי ב'חברות' שלקחו לי חלק מהנשמה ולימדו אותי בדרך הקשה על שקר נפש. הרגשתי עצב, געגוע והשלמה כשחשבתי על מי שהיתה אחות ליבי, ושלמרות שהחברות התאיידה, האהבה לא נמחקה. הרגשתי בת 15, בת 30 ובת 50 בספר אחד של אישה אחת שהצליחה לגעת לי בלב הישר מאוהיו.״
״ספר קליל ונחמד, אבל צפוי מאד. אולי זו רק אני שממרומי גילי מצפה לקצת יותר...״
״ספר כייפי, שהגיע אליי בדיוק כשהייתי צריכה אחד כזה.״
״מניחה שכבר כתבו זאת, אבל זהירות: טריגר. הספר עוסק בנושאים לא קלים שדורשים התמודדות. having said that, כתוב היטב, מוקרא היטב, מצליח למתוח,להפתיע וקצת להרגיע.״
״הספר כתוב טוב אבל מוקרא רע ממש. לשגיאות הגיה כבר התרגלתי באפליקציה הזו, אבל בספר הזה היו גם רעשי רקע, רעשי רוק, תחושה שהמקריאה עסוקה בקריאת סמסים במקביל, שהיא לא מחוברת לקצב של המשפט, לא קולטת אם הוא נאמר על ידי זכר או נקבה, לא מבינה את ההומור / הציניות / המשקל ובטח לא משדרת אותם. חבל, כי הספר כתוב היטב, העלילה מעניינת והוא ראוי למקריאה שיכולה להעריך את זה ולהעביר את התחושות למאזין.״
״אחלה ספר. מצחיק, קליל, זורם, מעניין. לא סוגה עילית, אבל יופי של ספר להעביר איתו כמה שעות.״
״נכון שהעלילה צפויה מהשורות הראשונות, אבל היה ממש כייף לקרוא את הספר הזה. זו לא ספרות עילית ולא ספר שחוזרים אליו, אבל כל רגע של קריאה היה מעניין וזה המון.״
״מהספרים האלה שגורמים לך להציץ לעולם שכנראה לעולם לא תהיה חלק ממנו ולעשות רשימה של איך אפשר היה לעשות את זה טוב יותר למרות שאין לך מושג. הרגשתי כמו בטטת כורסה שוחרת כדורגל שצופה בשחקני ליגת העל וצועקת להם איך צריך לשחק. זו הזדהות כמעט הורית - כואב לך על הדמות הראשית, אתה גאה בה מדי פעם ודואג לה המון. היא מכעיסה אותך לפעמים ומאכזבת לפעמים ואתה לא נרגע עד שאתה לא רואה שהיא בסדר. צריך הרבה כישרון כדי שקורא ירגיש את כל אלה בספר אחד.״
״ספר מתוק מאד שקראתי כי אני אוהבת את הסופרת גם כשהיא קצת חוזרת על עצמה.״
״ספר חמוד, קצת הזוי - לא רק בגלל העיסוק של מרגו אלא בגלל סביבה משובשת שאני לא מצליחה לעכל, אבל בכל זאת הצלחתי לסמפט את מרגו ולרצות ספר המשך.״
״חמוד ממש״