הפנים הרבות של האובדן והשכול
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הפנים הרבות של האובדן והשכול
מכר
מאות
עותקים
הפנים הרבות של האובדן והשכול
מכר
מאות
עותקים

הפנים הרבות של האובדן והשכול

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

אליעזר ויצטום

פרופ' אליעזר ויצטום הוא פסיכיאטר בכיר במרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע ובמרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים" בירושלים ומכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון. הוא פרסם יותר  מ-200 חיבורים מדעיים וספרים אחרים. 

תקציר

אין אדם שאהבה, קשר ויחסים עם אחרים זרים לו. אין אדם שלא חווה או יחווה אובדן, מוות ואבל במהלך חייו.
 
ספר זה מוקדש כולו לנושא אובדן בעקבות מוות והשכול הבא בעקבותיו.
 
בספר יש התייחסות תיאורטית, מחקרית ומעשית להיבטים רבים ומגוונים של תחום זה, עם העמקה בהיבטים היישומיים של התערבות טיפולית. המחברים, אנשי מקצוע מנוסים בעצמם, ביקשו לכתוב ספר שיהיה מעניין, אינפורמטיבי ומועיל לשורה רחבה של מטפלים ולקוראים המעוניינים להבין תחום זה לעומק.
 
הספר מיועד לקורא הישראלי, והוא בוחן ודן בנושאים רבים הקשורים למציאות הישראלית הרב-תרבותית. הוא בנוי מחמישה שערים: א) הבחירה בחיים אחרי אובדן; ב) המודל הדו־מסלולי לאובדן ושכול: להמשיך את הקשרים ולהמשיך בחיים; ג) שילוב של גישות טיפוליות שונות עם תובנות של המודל הדו־מסלולי לאובדן ושכול; ד) אובדן ואבל בישראל; ה) תרבות, חברה, אתגרים קליניים בישראל ובעולם.
 
זהו ספר מקיף ועדכני לכל מי שהתחום מעניין אותו.
 
פרופ´ שמשון רובין הוא פרופסור מן המניין לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת חיפה, ראש המרכז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי, וראש התכנית ללימודי תעודה בפסיכותרפיה.
 
ד"ר רות מלקינסון היא עובדת סוציאלית קלינית, המייסדת והמנהלת של המרכז הישראלי לטיפול רציונלי אמוטיבי התנהגותי, ומרכזת תחום ההכשרה במרכז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי באוניברסיטת חיפה.
 
פרופ´ אליעזר ויצטום הוא פרופסור מן המניין בחטיבה לפסיכיאטריה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומנהל בית ספר לפסיכותרפיה במרכז לבריאות הנפש באר שבע.

פרק ראשון

מבוא
 
ספר זה מוקדש כולו לנושא אובדן בעקבות מוות והשכול הבא בעקבותיו, ומזמין את הקורא הסקרן להרחיב ולהעמיק את שדה הראייה שלו בנושא. כבני אדם, כולנו נתנסה בחוויה האנושית של אבל, וכאן אנו מזמינים את הקורא להרחיב את העדשות שדרכן ניתן לבחון ולהבין אובדן ושכול. נתייחס להיבטים האינדיבידואליים, החברתיים־תרבותיים וההיסטוריים של תחום זה, תוך התמקדות בצדדים היישומיים להתערבות טיפולית. אנו מקווים שנצליח, ושאתם הקוראים תלוו את פרקי הספר ותמצאו בהם לא רק עניין, אלא גם מקור להשראה וללמידה. הכותבים, אנשי מקצוע מנוסים בעצמם, ביקשו לכתוב ספר שיהיה מעניין, אינפורמטיבי ומועיל לשורה רחבה של קלינאים ולקוראים המעוניינים להבין תחום זה לעומק. אלה מכם שימשיכו לקרוא בו, ישפטו אם הצלחנו.
הספר הזה נכתב על ידי קלינאים בעבור קלינאים. הוא נכתב על ידי אנשים שאובדן ושכול אינם זרים להם, בעבור אנשים שאובדן ושכול לא צריכים להיות זרים גם להם, אפילו אם הקורא מדחיק את הידיעה הכואבת שאכן הנושא לא יכול להיות זר לאף אדם. רבים מן הדברים שכתבנו יעניינו כל מי שמבקש להעמיק ללמוד על שכול. אף על פי כן, למרות הפיתוי לכתוב ספר ל״כולם״, בחרנו לכתוב ספר בראש ובראשונה ל״כל הקלינאים״, ולעשות זאת כך שיתאים למגוון רחב של מטפלים ברמות ניסיון ונטיות תיאורטיות, אישיות וקליניות שונות ומגוונות.
אין אדם שאהבה, קשר וחיים עם אחרים זרים לו. אין אדם שאובדן, בדידות ומוות זרים לו כל ימיו. חיינו האישיים והמקצועיים אפשרו לנו לקחת על עצמנו אתגר ולסייע לאחרים לחיות חיים מלאים יותר במרחב המעבר (transitional space) הקיים בין אהבה לאובדן, בין קשר בינאישי לבדידות, בין החיים למוות. מתוך רצון להביא לקורא את הגישות המתקדמות ביותר בתחום שגילו כגיל האנושות, אך חידושים בו רבים — בהמשגה, במחקר ובהתערבות טיפולית — עשינו שימוש רב בחומרים קליניים לאורך הספר כולו.
לאחר שענינו על השאלות מה ואיך (מה ניסינו לעשות ואיך אנחנו עושים זאת), נותרת עדיין השאלה מי. מי האנשים שכתבו את הספר? קל להשיב על ההיבטים הפורמליים של השאלה הזאת. אנחנו פסיכולוג קליני, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכיאטר המנהלים מרפאות טיפול פעילות במקביל להיותנו חברי פקולטות אקדמיות וקליניות. כתבנו בנפרד וביחד על מגוון נושאים הקשורים לשכול וכן להיבטים אחרים של בריאות הנפש. פרטים נוספים על ההיבטים הפורמליים של זהותנו נמצאים בדף ״על אודות הכותבים״ וכן באינטרנט.
אנחנו מזמינים אתכם להמשיך אתנו ולהיכנס למעגלי סקרנות נוספים. הספר בנוי מחמישה חלקים: הבחירה בחיים אחרי אובדן; המודל הדו־מסלולי לאובדן ושכול — להמשיך את הקשרים ולהמשיך בחיים; שילוב של גישות טיפוליות שונות עם תובנות של המודל הדו־מסלולי לאובדן ושכול; אובדן ואבל בישראל; תרבות, חברה ואתגרים קליניים בישראל ובעולם. הנספח כולל את השאלון הקצר להערכת תגובה לאובדן לפי המודל הדו־מסלולי לאובדן ושכול (TTBQ2-CG31). השאלון מיועד לשימוש קליני ומחקרי, ויש בו ערך ככלי סינון וכמדד ליעילות לפני ואחרי הטיפול. המדד מלווה פרשנות קצרה.

אליעזר ויצטום

פרופ' אליעזר ויצטום הוא פסיכיאטר בכיר במרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע ובמרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים" בירושלים ומכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון. הוא פרסם יותר  מ-200 חיבורים מדעיים וספרים אחרים. 

עוד על הספר

הפנים הרבות של האובדן והשכול שמשון רובין, רות מלקינסון, אליעזר ויצטום
מבוא
 
ספר זה מוקדש כולו לנושא אובדן בעקבות מוות והשכול הבא בעקבותיו, ומזמין את הקורא הסקרן להרחיב ולהעמיק את שדה הראייה שלו בנושא. כבני אדם, כולנו נתנסה בחוויה האנושית של אבל, וכאן אנו מזמינים את הקורא להרחיב את העדשות שדרכן ניתן לבחון ולהבין אובדן ושכול. נתייחס להיבטים האינדיבידואליים, החברתיים־תרבותיים וההיסטוריים של תחום זה, תוך התמקדות בצדדים היישומיים להתערבות טיפולית. אנו מקווים שנצליח, ושאתם הקוראים תלוו את פרקי הספר ותמצאו בהם לא רק עניין, אלא גם מקור להשראה וללמידה. הכותבים, אנשי מקצוע מנוסים בעצמם, ביקשו לכתוב ספר שיהיה מעניין, אינפורמטיבי ומועיל לשורה רחבה של קלינאים ולקוראים המעוניינים להבין תחום זה לעומק. אלה מכם שימשיכו לקרוא בו, ישפטו אם הצלחנו.
הספר הזה נכתב על ידי קלינאים בעבור קלינאים. הוא נכתב על ידי אנשים שאובדן ושכול אינם זרים להם, בעבור אנשים שאובדן ושכול לא צריכים להיות זרים גם להם, אפילו אם הקורא מדחיק את הידיעה הכואבת שאכן הנושא לא יכול להיות זר לאף אדם. רבים מן הדברים שכתבנו יעניינו כל מי שמבקש להעמיק ללמוד על שכול. אף על פי כן, למרות הפיתוי לכתוב ספר ל״כולם״, בחרנו לכתוב ספר בראש ובראשונה ל״כל הקלינאים״, ולעשות זאת כך שיתאים למגוון רחב של מטפלים ברמות ניסיון ונטיות תיאורטיות, אישיות וקליניות שונות ומגוונות.
אין אדם שאהבה, קשר וחיים עם אחרים זרים לו. אין אדם שאובדן, בדידות ומוות זרים לו כל ימיו. חיינו האישיים והמקצועיים אפשרו לנו לקחת על עצמנו אתגר ולסייע לאחרים לחיות חיים מלאים יותר במרחב המעבר (transitional space) הקיים בין אהבה לאובדן, בין קשר בינאישי לבדידות, בין החיים למוות. מתוך רצון להביא לקורא את הגישות המתקדמות ביותר בתחום שגילו כגיל האנושות, אך חידושים בו רבים — בהמשגה, במחקר ובהתערבות טיפולית — עשינו שימוש רב בחומרים קליניים לאורך הספר כולו.
לאחר שענינו על השאלות מה ואיך (מה ניסינו לעשות ואיך אנחנו עושים זאת), נותרת עדיין השאלה מי. מי האנשים שכתבו את הספר? קל להשיב על ההיבטים הפורמליים של השאלה הזאת. אנחנו פסיכולוג קליני, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכיאטר המנהלים מרפאות טיפול פעילות במקביל להיותנו חברי פקולטות אקדמיות וקליניות. כתבנו בנפרד וביחד על מגוון נושאים הקשורים לשכול וכן להיבטים אחרים של בריאות הנפש. פרטים נוספים על ההיבטים הפורמליים של זהותנו נמצאים בדף ״על אודות הכותבים״ וכן באינטרנט.
אנחנו מזמינים אתכם להמשיך אתנו ולהיכנס למעגלי סקרנות נוספים. הספר בנוי מחמישה חלקים: הבחירה בחיים אחרי אובדן; המודל הדו־מסלולי לאובדן ושכול — להמשיך את הקשרים ולהמשיך בחיים; שילוב של גישות טיפוליות שונות עם תובנות של המודל הדו־מסלולי לאובדן ושכול; אובדן ואבל בישראל; תרבות, חברה ואתגרים קליניים בישראל ובעולם. הנספח כולל את השאלון הקצר להערכת תגובה לאובדן לפי המודל הדו־מסלולי לאובדן ושכול (TTBQ2-CG31). השאלון מיועד לשימוש קליני ומחקרי, ויש בו ערך ככלי סינון וכמדד ליעילות לפני ואחרי הטיפול. המדד מלווה פרשנות קצרה.