מה היה תפקידו של האדם בראש השנה? האם ראוי שיתפלל על עצמו ביום זה? מה משמעותה של תקיעת השופר? וכיצד חרף טרדות השגרה מצליחים לכונן במהלך השנה שפה רוחנית-פנימית מלאת חיות?
זכרנו לחיים עוסק בתכנים היסודיים, הגלויים ובעיקר הכמוסים של ראש השנה. הוא נוגע ביום המסמל את נקודת הראשית של הבריאה, של המעבר מאין ליש, ופוסע בין הקשריו השונים של יום זה – כמפתן, כסופה של השנה שחלפה וכספה של השנה החדשה; כיומו של השופר ושל שפה קדם-מילולית וכיום מלא מילים גדולות; כיום של תחינה עולמית ואישית כאחד.
מתוך סערת השנים האחרונות, שהחלו במחלוקות פנימיות קשות ונמשכו במתקפת שמחת תורה תשפ"ד (7.10) הנוראה, מבקשים פרקי זכרנו לחיים להתבונן מחדש בעומק היום הזה, יום הדין והרחמים, יום של המלכת הבורא על עולמו, ולהפוך אותו לאירוע רב-משמעות המתמקד בשאלות החרישיות והפנימיות ביותר של האדם בכלל והיהודי בפרט. בשפה אישית ובלתי-אמצעית עוסק הספר בנושאי הבסיס של הקיום האנושי, האמונה והתפילה, החורבן והגאולה, הקדושה והזיכרון, ומעניק להם מילים עכשוויות.
עושר המקורות המשמשים בין שיטיו – דברי חז"ל והפוסקים, ספרות המקובלים ודרושי החסידות – ושזירתם העדינה בשפת השירה והספרות, הפסיכולוגיה והפילוסופיה, הופכים את הקריאה בו לחוויה מעמיקה ומהדהדת.
הרב אלחנן ניר הוא ר"מ בישיבת שיח יצחק, רב קהילת "מבקשי" בירושלים, מלמד במכללת הרצוג ובמתן, עורך מוסף "שבת" של מקור ראשון וחתן פרס ראש הממשלה ליצירה. זהו ספרו התורני-הגותי הרביעי. קדמו לו אם רץ לבך, יהודי בלילה והיום אתם יוצאים (בהוצאת ידיעות ספרים), ארבעה ספרי שירה ורומן.
