אל הפינה האפלה ביותר

פרק ראשון:

בית המשפט המלכותי בלנקסטר
המלכה נגד ברייטמן
יום רביעי, 11 במאי 2005
מושב הבוקר
בפני:
כבוד השופט נוֹלאן
מר מקלין
התואיל לנקוב בשמך המלא?
מר ברייטמן
תומס אנתוני בּרַייטְמן.
מר מקלין
תודה. ובכן, מר ברייטמן, ניהלת מערכת יחסים עם מיס בֵּיילי, נכון?
מר ברייטמן
נכון.
מר מקלין
במשך כמה זמן?
מר ברייטמן
הכרתי אותה בסוף אוקטובר 2003. יצאנו עד אמצע יוני שעבר.
מר מקלין
ואיך הכרתם?
מר ברייטמן
נפגשנו בעבודה. אני עבדתי על איזה פרויקט והכרתי אותה במקרה תוך כדי תכנון.
מר מקלין
ונוצרה ביניכם מערכת יחסים?
מר ברייטמן
כן.
מר מקלין
אמרת שהקשר הסתיים ביוני. האם זאת היתה החלטה משותפת?
מר ברייטמן
זה לא הלך לכיוון טוב כבר כמה חודשים. בגלל העבודה לא הייתי איתה תקופות ארוכות, והיא קינאה מאוד. היא היתה בטוחה שיש לי רומן מהצד.
מר מקלין
ובאמת ניהלת רומן?
מר ברייטמן
לא. העבודה שלי מחייבת אותי להיעדר מהבית לימים שלמים, ובגלל אופי העבודה אני לא יכול לגלות לאף אחד, אפילו לא לחברה שלי, איפה אני נמצא כשאני לא בבית.
מר מקלין
האם היעדרויותיך היו סיבה למריבות בינך לבין מיס ביילי?
מר ברייטמן
כן. היא היתה בודקת אם קיבלתי הודעות טקסט מנשים אחרות, דורשת לדעת איפה הייתי, עם מי נפגשתי. כשהייתי חוזר ממשימה, רציתי רק לשכוח מהעבודה ולהירגע קצת. התחלתי להרגיש שזה בלתי אפשרי.
מר מקלין
ולכן סיימת את מערכת היחסים?
מר ברייטמן
לא. היינו רבים מדי פעם, אבל אהבתי אותה. ידעתי שיש לה בעיות רגשיות. כשהיא התנפלה עלי, תמיד אמרתי לעצמי שזאת לא אשמתה.
מר מקלין
מה זאת אומרת "בעיות רגשיות"?
מר ברייטמן
טוב, היא גילתה לי שבעבר היתה חרדתית. ראיתי איך החרדה באה לידי ביטוי. היא היתה יוצאת לשתות עם חברות, או שותה בבית, וכשהייתי חוזר הביתה היא היתה מנסה לריב ונכנסת בי.
מר מקלין
ברצוני לשאול אותך עוד כמה שאלות לגבי הבעיות הרגשיות שהזכרת. האם במהלך יחסיך עם מיס ביילי, נתקלת בסימן כלשהו שהיא עלולה לפגוע בעצמה מתוך מצוקה רגשית?
מר ברייטמן
לא. החברות שלה אמרו לי שהיא חתכה את עצמה לפני שהכרנו.
מר לואיס
התנגדות, כבוד השופט. העד לא נשאל מה היתה דעתן של חברותיה של מיס ביילי.
כבוד השופט נולאן
מר ברייטמן, אודה לך אם תענה רק על השאלות שנשאלת.
מר מקלין
מר ברייטמן, אמרת שמיס ביילי היתה "נכנסת בך". תוכל להסביר למה התכוונת כשאמרת "נכנסת בך"?
מר ברייטמן
היא היתה צועקת, דוחפת אותי, סוטרת לי, בועטת בי. דברים שכאלה.
מר מקלין
היא היתה אלימה כלפיך?
מר ברייטמן
כן. אפשר להגיד.
מר מקלין
כמה פעמים זה קרה, להערכתך?
מר ברייטמן
אני לא יודע. לא ספרתי.
מר מקלין
ומה היית עושה בדרך כלל, במקרים שבהם היא היתה "נכנסת בך"?
מר ברייטמן
בדרך כלל הייתי מסתלק. יש לי מספיק מזה בעבודה; אני לא צריך עוד כשאני חוזר הביתה.
מר מקלין
האם אתה היית אלים כלפיה?
מר ברייטמן
רק בפעם האחרונה. היא נעלה אותי בבית והחביאה את המפתח איפשהו. היא תקפה אותי, כמו משוגעת. בתקופה ההיא עבדתי על פרויקט קשה במיוחד ואיבדתי את השליטה העצמית. החזרתי לה מכה. זאת היתה הפעם הראשונה בחיי שהרבצתי לאישה.
מר מקלין
הפעם האחרונה — באיזה תאריך מדובר, בדיוק?
מר ברייטמן
זה קרה ביוני. השלושה־עשר ביוני, נדמה לי.
מר מקלין
אתה יכול לתאר לנו איך התנהל היום?
מר ברייטמן
לילה קודם לכן ישנתי בבית של קתרין. בסוף־השבוע הייתי בכוננות ולכן יצאתי לעבודה עוד לפני שקתרין התעוררה. כשחזרתי לבית שלה בערב היא היתה בבית, וכבר הספיקה לשתות כמה כוסיות אלכוהול. היא האשימה אותי שביליתי את היום עם אישה אחרת — האשמה ששמעתי כבר כמה וכמה פעמים. בהתחלה הבלגתי, אבל אחרי כמה שעות נמאס לי. התכוונתי לצאת מהבית, אבל היא נעלה את הדלת הראשית על בריח. היא צרחה וקיללה אותי, עוד פעם ועוד פעם, הכניסה לי סטירות, שרטה לי את הפנים. דחפתי אותה אחורה, רק קצת, רק כדי להרחיק אותה ממני.
ואז היא פשוט הסתערה עלי ואני נתתי לה מכה.
מר מקלין
איזו מכה נתת לה, מר ברייטמן? אגרוף, סטירה?
מר ברייטמן
הכיתי אותה באגרוף סגור.
מר מקלין
אני מבין. ומה קרה אחר כך?
מר ברייטמן
זה לא עצר אותה; היא רק התחילה לצרוח יותר חזק והסתערה עלי עוד פעם. אז נתתי לה עוד מכה. אני חושב שהמכה הזאת היתה חזקה יותר. היא נפלה אחורה ואני ניגשתי לראות אם היא בסדר, לעזור לה לקום. אני חושב שדרכתי לה על היד בטעות. היא צרחה וצווחה עלי וזרקה עלי משהו. את המפתח לדלת.
מר מקלין
ומה עשית אז?
מר ברייטמן
הרמתי את המפתח, פתחתי את הדלת והלכתי הביתה.
מר מקלין
באיזו שעה?
מר ברייטמן
בשבע ורבע כנראה.
מר מקלין
וכשיצאת מדירתה, באיזה מצב היא היתה?
מר ברייטמן
היא המשיכה לצרוח ולקלל.
מר מקלין
היא היתה פצועה, ירד לה דם?
מר ברייטמן
אני חושב שאולי ירד לה דם.
מר מקלין
תוכל לפרט, מר ברייטמן?
מר ברייטמן
היה לה קצת דם על הפנים. אני לא יודע מאיפה הוא בא. לא הרבה דם.
מר מקלין
ואתה עצמך היית פצוע?
מר ברייטמן
הייתי קצת שרוט.
מר מקלין
שקלת את האפשרות שהיא זקוקה לטיפול רפואי?
מר ברייטמן
לא.
מר מקלין
למרות הדימום, למרות הצווחות?
מר ברייטמן
אני לא זוכר שהיא צווחה. כשיצאתי מהבית היא צרחה וקיללה אותי. אם היא היתה צריכה טיפול רפואי, לדעתי היא היתה מסוגלת להזעיק עזרה בכוחות עצמה, בלי עזרתי.
מר מקלין
אני מבין. אחרי שיצאת מהבית בשבע ורבע, ראית שוב את מיס ביילי?
מר ברייטמן
לא. לא ראיתי אותה שוב.
מר מקלין
התקשרת אליה?
מר ברייטמן
לא.
מר מקלין
מר ברייטמן, אני רוצה שתשקול היטב את תשובתך לפני שתענה. איך אתה מרגיש לגבי האירועים שהתרחשו באותו יום?
מר ברייטמן
אני מתחרט עד עמקי נשמתי על כל מה שקרה. אהבתי את קתרין. הצעתי לה נישואים. לא היה לי מושג שהיא כל כך מופרעת, ואני מצטער מקרב לב שהחזרתי לה מכות. הלוואי שהייתי רק משתדל יותר להרגיע אותה.
מר מקלין
תודה רבה. אין שאלות נוספות, כבוד השופט.