קָיוֹן, בְּנָם הַשֵּׁנִי שֶׁל סִימְבָּה וְנָלָה, הוּא גּוּר אֲרָיוֹת שׁוֹבָב שֶׁאוֹהֵב לְהִשְׁתּוֹלֵל עִם חֲבֵרוֹ בּוֹנְגָּה. אוּלָם כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהַנְהִיג אֶת מִשְׁמַר הָאֲרָיוֹת הֶחָדָשׁ שֶׁיָּגֵן עַל אֶרֶץ הַתִּקְוָה וְיִשְׁמֹר עַל גַּלְגַּל הַחַיִּים, הוּא מְקַבֵּץ סְבִיבוֹ חֲבוּרָה מַפְתִּיעָה בְּיוֹתֵר שֶׁל חַבְרֵי צֶוֶת, שֶׁבְּמַבָּט רִאשׁוֹן לאֹ נִרְאִים הֲכִי מַתְאִימִים לַמְּשִׂימָה.