"כגחליליות המאירות את חשכת הלילה בקיץ, כך הבליחו מדי פעם בחיי דמויות שהמפגש עמן שפך אור על חשכת הימים. בלי שום תכנון מוקדם או מחשבה תחילה, הן ניקרו בדרכי בתקופות שונות על ציר חיי, במקומות שונים בעולם, בנסיבות שונות. אבל תמיד, תמיד מצאתי את עצמי נמשך אליהן, מנסה לפענח את סוד קסמן, את פשר הִקסמותי מהן. רציתי להבין מה מקשר ביניהן, למה ה'היכרות' עמן הציתה בי זיק רדום ויצרה בי תחושה של קִרבה ומדוע בחרתי לכתוב דווקא עליהן.
"אולי כיוון שלכל הדמויות האלה מכנה משותף אחד – ההליכה עד קצה המחשבה והאמונה. לואיז מישֶל, אנרי קוריאל, בנז'מן פֶרֶה, ז'ורז' ברסאנס, פֶּרסי בּיש שֶלי, פול גוגן, ז'אק ברל, ג'ק קוֹפּ, יאן ראבּי, נלסון מנדלה, חיים הנגבי – דומה שכל האנשים האלה – לפחות בראייתי הלא-מושלמת – הרחיקו עד קצה גבול מחשבתם ואמונתם בערכי הצדק, החירות, השוויון והאחווה וחיו את חייהם עד קצה גבול היכולת, תוך שהם משלמים מחיר יקר כדי לשמור על חירות המחשבה – מי בחייו האישיים, החברתיים או הכלכליים, מי בחירותו שלו ומי בחייו. הם היו נאמנים לרעיונות הכלל-אנושיים שהניעו אותם ובכך העניקו את המשמעות הגדולה ביותר שאדם יכול להעניק לחייו – לחיות אותם עד הסוף.
לאחר שנים של שתיקה כסופר, יוצא ספר מיוחד וייחודי זה, הכולל סיפורים קטנים אך כה גדולים בנפש ורוח. פריז, קייפטאון, רומא, בריסל, תל אביב — מקומות שונים, תקופות שונות, עולם אחד. נובלות על מפגשים ושיחות עם אנשים ונשים שפגש במהלך חייו - סופרים, אמנים ולוחמי חירות מוכרים פחות או יותר - כולם דומים בכך שמימשו את חייהם עד סוף מחשבתם ואמונתם בערכי הסולידריות הכלל אנושית. ככזה, הקובץ הוא מן הקבצים החשובים והנדירים בנוף הספרות הישראלית כיום.
ראובן מירן הוא סופר, מתרגם ומו"ל, בוגר ומוסמך בפילוסופיה מאוניברסיטת הסורבון בפריז.
ספריו הקודמים ב'נהר ספרים': זיכרונות מעונה מתה (2006), אנה והציידים (2009).
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
