גלי בשמלה ירוקה

בְּעֶרֶב סֻכּוֹת, כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ בַּמִּטְבָּח וְהֵכַנּוּ קִשּׁוּטִים לַסֻּכָּה, אִמָּא בִּשְּׂרָה לָנוּ שֶׁהַשָּׁנָה לֹא נִבְנֶה סֻכָּה בֶּחָצֵר מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְחֻפְשָׁה. יֵשׁ! אֲבָל דַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, הִתְנַגְּדָה. הִיא רָצְתָה לְאַרְגֵּן מְסִבָּה בַּסֻּכָּה וְרַק כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתִּי מֵאִמָּא לְקַצֵּר אֶת הַחֻפְשָׁה. גַּם כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְעֵין גֶּדִי, וְהַנּוֹף הַצָּהֹב עָשָׂה לָנוּ טוֹב, דַּפְנָה הִמְשִׁיכָה לִהְיוֹת חֲמוּצָה. אֲנִי, לְעֻמָּתָהּ, פָּגַשְׁתִּי אֶת בַּרְבָּרָה הָאֶקוֹלוֹגִית, הָלַכְתִּי בְּעִקְּבוֹתֶיהָ לְמַמְלֶכֶת הַחֲלוֹמוֹת הַיְּרֻקָּה וְהֵבַנְתִּי לָמָּה כֻּלָּנוּ חַיָּבִים לְהָנִיף אֶת הַדֶּגֶל הַיָּרֹק שֶׁל אֵיכוּת הַסְּבִיבָה. רַק בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה, כְּשֶׁהָיִיתִי עֲצוּבָה בִּגְלַל הַחֻפְשָׁה שֶׁקֻצְּרָה, גִּלִּיתִי שֶׁסִּבָּה שׁוֹנָה לַחֲלוּטִין עָמְדָה מֵאֲחוֹרֵי הַבִּלּוּי הַמִּשְׁפַּחְתִּי. מֶה הָיְתָה הַסִּבָּה? הַפְ תָּ עָה