אמנון קבצ'ניק היה פרופסור לתיאטרון בסטייט יוניברסיטי ניו יורק בינגהמטון, באוניברסיטת סטנפורד, באוהיו סטייט יוניברסיטי, בפלורידה סטייט יוניברסיטי ובאלמירה קולג' ופרש לגמלאות. הוא ביים אין־ספור דרמות, קומדיות, מותחנים ומחזות זמר בניו יורק וברחבי ארצות הברית.
הוא מחברם של הספרים שרלוק הולמס על הבמה ושל הסדרה בת שבעת הכרכים Blood on the Stage. כרך 1 של דרמות משפטיות בתיאטרון עסק במחזות משפטיים מן העת העתיקה ועד העת החדשה, מיוון ורומא העתיקות ועד התקופה האליזבתנית ואמריקה המוקדמת.
כרך 2 מתמקד במחזות משפטיים מן המאה העשרים ועד ימינו. בראשית המאה בלטו יצירותיהם של לב טולסטוי, אלכסנדר ביסון וג'ון גולסוורת'י, ובהמשך הצטרפו מחזאים מרכזיים ובהם אלמר רייס, איין ראנד, ארתור מילר, הרמן ווק, ז'אן ז'נה, ג'יימס בולדווין, טרנס רטיגן, אריאל דורפמן וארון סורקין. מחזותיהם הציבו במרכז הבמה שופטים, תובעים, סנגורים, מושבעים ונאשמים, שלעיתים קרובות עמדו למשפט בגין רצח.
גם סופרי מתח ומסתורין, ובהם גסטון לרו, אגתה כריסטי והנרי ססיל, תרמו לז'אנר מלודרמות משפטיות בלתי נשכחות.
רבים מהמחזות מבוססים על אירועים אמיתיים ומשפטים היסטוריים. "מכני" מאת סופי טרדוול נכתב בהשראת פרשת רצח סנסציונית בניו יורק; מחזותיו של מקסוול אנדרסון עסקו בפרשת סאקו וונצטי; ו"וינסלו הנער" מאת טרנס רטיגן תיאר את מאבקו של אב לטיהור שמו של בנו, צוער צעיר שהואשם בגניבה.
"ציד המכשפות" מאת ארתור מילר חזר למשפטי סיילם והפך למשל לתקופת המקארתיזם, ואילו "ינחל רוח" החיה את "משפט הקופים", שבו הועמד מורה לדין בשל הוראת תורת האבולוציה. מחזות נוספים עסקו בפרשת לאופולד ולוב, במשפט מפקד מחנה אנדרסונוויל, בשימוע של רוברט אופנהיימר ובהוצאתם להורג של יוליוס ואתל רוזנברג.
הספר מתייחס גם לתיאטרון תיעודי וחברתי מאוחר יותר. "משפט התשעה מקטונסוויל" עוסק בפעילים שהתנגדו למלחמת וייטנאם, "פרויקט לרמי" נוצר בעקבות רציחתו של מתיו שפרד, ו"נשמה זדונית בצ'רי היל" מבוסס על פרשת רצח שזעזעה קהילה בניו ג'רזי.
המחזות מוצגים בסדר כרונולוגי, ולכל אחד מהם מצורפים תקציר עלילה, מידע על ההפקה, ביקורות תיאטרון ופרטים ביוגרפיים על המחזאים, השחקנים והבמאים המרכזיים.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
