שילה בת תשע. היא אוהבת לרקוד, אוהבת לצחוק, ובעיקר מאמינה בפיות, גם כשכולם אומרים לה שאין דבר כזה. רק סבא שמשון אף פעם לא אמר לה שהיא טועה.
לילה אחד נופלת סוף־סוף השן שהתנדנדה ארבעה ימים, ועל אדן החלון נוחתת לומי, פיית שיניים ממחלקת שיני חלב. אלא שהשן של שילה זוהרת בכחול, ולומי מבינה שזו אינה שן רגילה. על קשת שנמתחת באמצע הלילה יוצאות השתיים אל הארץ שמעבר לקשת, מקום שבו חיות מדברות, נהרות זורמים במעלה הגבעה, וכל חלום של ילד משאיר ניצוץ.
אבל הצבעים בארץ הולכים ודוהים, פעמון השמחה נסדק, ושיני החלב נעלמות מן המחסנים. יחד עם פיצי השועל, פנלופה הפילה וזיגי התוכי הפטפטן, שילה יוצאת לגלות מי עומד מאחורי כל זה, ומה רוצה ממנה האיש בגלימה האפורה.
אגדה קסומה ומלאת הומור על דמיון, על חברות ועל אומץ, ועל הגילוי שאפשר לפחד ולהמשיך ללכת.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
