הראי"ה קוק נחשב מזה זמן רב כמעצב דמותה של הציונות הדתית, ותורתו והגותו נלמדות במעגלים רחבים. ספר זה, השני מבין שני כרכים, מביא משיעוריו של הרב שג"ר על תורתו של הרב קוק, שאותו ראה כמורה דרך לעצמו ולציבור כולו. בספר נפרשת משנתו של הרב קוק על חידושיה המרכזיים מתוך נקודת מבטו הייחודית של הרב שג"ר והיא מושווית לגישות אחרות בהגות היהודית, הציונית והכללית. הרב שג"ר מדגיש את הפן הקיומי שבהגותו של הרב קוק ומתאר את דרכו המיוחדת בעבודת ה', שהתגבשה, בין השאר, כמענה לשינויים הכבירים שעימם התמודדה היהדות בעת החדשה – המודרנה, המפנה ההומניסטי, החילון והשיבה אל הארץ ואל הטבע.
בספר יש דיון בסוגיות יסוד בתורתו של הרב קוק: תפיסת האלוקות, לימוד תורה, תפילה, תשובה, היחס לחילונים ולחילוניות, ללאומיות ולמדינה, שאלת הסובלנות וחשיבות חידוש הנבואה והסוד בימינו.
אם עד כה נודע הרב שג"ר כעוסק בשאלות הרוחניות של הפרט, במיוחד לאור תורת החסידות, הרי שכאן נחשף חיבורו העמוק לסוגיות כלליות בהשראתו של הרב קוק. הספר מציע פרשנות עכשווית, כנה ופתוחה להגותו של הרב קוק, שאי־אפשר להפריז בחשיבותה כיום.
הרב שמעון גרשון רוזנברג – שג"ר (1949–2007) היה תלמיד חכם ציוני, ראש ישיבה והוגה דעות דתי שנודע כאחד ממחדשי לימוד החסידות בדורנו וכמי שניהל דיאלוג ער עם ההגות הקיומית והפוסטמודרנית. הוא השאיר אחריו כתבים רבים במגוון ענפיה של התורה וההגות היהודית, כתבים שראו ורואים אור בשנים האחרונות ושחיזקו את מעמדו כאחד ממורי הדרך הדתיים הבולטים בדורנו.
כרך זה הוא השני בסדרה חכמת לב, המביאה את שיעוריו ועיוניו של הרב שג"ר בהגות היהודית אותה לימד למעלה מעשרים וחמש שנים במגמה לחבר את ההגות לדילמות ולאתגרי עבודת ה' שלו ושל שומעיו, תוך דגש על משמעותה הקיומית ומתוך חיפוש אלוקים נוקב.