מה פירוש הציווי הניטשיאני לאהוב את הגורל, לא רק לשאת את ההכרחי אלא להפוך אותו לחומר של יצירה? הספר Amor Fati מציב את השאלה הזו במרכז דיון מקורי ביחסים שבין חיים, אומנות ועוצמה. מתוך קריאה ב״המדע העליז״, ״אנושי, אנושי מדי״, ״הולדת הטרגדיה״ וכתבים נוספים, נבחנת היצירה לא כקישוט של הקיום אלא כאופן שבו האדם מפרש את עולמו, מעצב את עצמו ומתגבר על סבל, אשמה וניהיליזם. הספר מבקש להראות כי הרצון לעוצמה אינו תשוקה לשליטה באחרים, אלא כוח של התחדשות עצמית, פריצת מוסכמות והולדת ערכים. לצד ניטשה נכנסים לשיחה אפלטון, שופנהאואר, היידגר, פרויד, אדורנו, פוקו והוגים נוספים, וכך מתבררת משמעותה התרבותית והקיומית של האומנות. זהו ספר על אותנטיות, חירות ויצירה עצמית, אך גם על המחיר שהן תובעות: בדידות, מאבק, אי־ודאות והסכמה לחיות ללא אמת סופית. מתוך המתח בין הטרגי לאפוליני, בין הגוף לרוח ובין היחיד להמון, עולה קריאה נועזת לחיים: לברוא משמעות בלי להכחיש את שבריריותם, ולגלות בתוך הגורל אפשרות לחירות.
ד״ר איתן מכטר הוא חוקר ומרצה בכיר לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. פרסם ספרים רבים בתחום הפילוסופיה של האסתטיקה והחינוך לאומנות.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
