ישראל והאינסופי

מושג האינסוף הוא המתאים ביותר לתאר את מערכות חיינו ה"סוׄפִיוֺת" – מקום, נוכחות לעומת הנכחה (כלומר עמדה פסיבית לעומת תהליך של פרשנות), אדם ולאום, גבולות המדינה (ומכאן – גם לשאלות הפוליטיות), מקומה של השפה והתרבות העברית, ואפילו המִינִיוּת ובניית ה"בית" והמשפחה – כל זה עולה לכדי השאלה האם המדינה (ובמקרה זה –
ישראל), מכתיבה לנו גבולות קיום סופיים שבתוכם עלינו למצוא את עצמנו, או שמא אנו – בתהליכינו הפרשנותי – מעניקים לגבולות אלה את ערכם, הסופי והאינסופי כאחד, בפריצתנו אותם ובקביעתנו את ערכם מחדש. דיון הגותי-פוליטי לישראל בת-זמננו.