רון הנוירון

״כֵּיצַד אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַדֶּשֶׁא יָרֹק?
אֵיךְ אָנוּ שׁוֹמְעִים בְּכִי וּצְחוֹק? 
כֵּיצַד רַגְלֵינוּ רָצוֹת בִּמְהִירוּת?
אֵיךְ אָנוּ עוֹשִׂים דְּבָרִים בְּכַוָּנָה וְלֹא רַק בְּטָעוּת?״

הַסֵּפֶר רוֹן הַנּוֹיְרוֹן נוֹתֵן לְמִשְׁפָּחוֹת סַקְרָנִיּוֹת הֲצָצָה לָעוֹלָם הַמְּרַתֵּק שֶׁל מַעֲרֶכֶת הָעֲצַבִּים. הוּא מַסְבִּיר בְּשָׂפָה פְּשׁוּטָה וּנְגִישָׁה עַל רוֹן הַנּוֹיְרוֹן וְעַל הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הוּא מִשְׁתַּלֵּב בַּמַּעֲרָכוֹת הַשּׁוֹנוֹת בַּגּוּף – מַעֲרֶכֶת הָרְאִיָּה ("מִשְׁפַּחַת אוֹר"), מַעֲרֶכֶת הַשְּׁמִיעָה ("מִשְׁפַּחַת צְלִיל") וְהַמַּעֲרֶכֶת הַמּוֹטוֹרִית ("מִשְׁפַּחַת מָזוּז"). לְצַד הַסִּפּוּר הָעִקָּרִי וְהַמְּחֹרָז תִּמְצְאוּ פִּנּוֹת הַרְחָבָה, הַמַּסְבִּירוֹת לָעֹמֶק אֶת דַּרְכֵי הַפְּעֻלָּה שֶׁל הַמַּעֲרָכוֹת הַשּׁוֹנוֹת. רוֹן הַנּוֹיְרוֹן מְיֹעָד לְכָל הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁרוֹצוֹת לְהַכִּיר קְצָת יוֹתֵר טוֹב אֶת הַדְּבָרִים הַמֻּפְלָאִים שֶׁמִּתְחוֹלְלִים בְּתוֹךְ הַגּוּף שֶׁלָּנוּ.