בבוקר אחד בכיתה ג׳, ילד אחד אמר משפט, ושני ילדים בשורה האחורית צחקו. זה הספיק. תוך ימים אחדים השם שלו נעלם והוחלף בכינוי, והכינוי עבר מכיתה לכיתה עד שילדים שמעולם לא פגש השתמשו בו במסדרון.
הספר הזה אינו מסביר מה קרה. הוא מעיד. הוא כתוב מתוך גופו של ילד בן תשע שאינו מפרש את מה שקורה לו, רק חווה אותו, ומתוך גבר שנשא את אותו לקח ארבעים ושש שנה: להישאר. גם כשכולם עזבו, גם כשאין סיבה, גם כשזה עולה בכל.
ספר ראשון בטרילוגיה מבקש את זכותי.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
