עַנָּנוֹן הוּא עָנָן קָטָן עִם עֵינַיִם תָּמִיד פְּקוּחוֹת – תָּמִיד שׁוֹאֵל, תָּמִיד מְחַפֵּשׂ. יוֹם אֶחָד הוּא כָּל כָּךְ שָׁקוּעַ בִּשְׁאֵלוֹתָיו עַד שֶׁמְּאַבֵּד אֶת דַּרְכּוֹ וְנוֹתַר לְבַד בַּשָּׁמַיִם הָרְחָבִים.
אֵיךְ יִמְצָא עַנָּנוֹן אֶת דַּרְכּוֹ הַבַּיְתָה? הַתְּשׁוּבָה מַגִּיעָה דַּוְקָא מִמָּקוֹם בִּלְתִּי צָפוּי – מִדִּמְעָה קְטַנָּה שֶׁנּוֹפֶלֶת כְּלַפֵּי מַטָּה, וּמַזְכִּירָה לוֹ שֶׁהַטֶּבַע עַצְמוֹ תָּמִיד יוֹדֵעַ לְאָן לָלֶכֶת.
סִפּוּר עַל סַקְרָנוּת, סַבְלָנוּת, וְעַל כָּךְ שֶׁלִּפְעָמִים הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה מִסְתַּתֶּרֶת דַּוְקָא בְּתוֹךְ הָרֶגַע הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר.
מַתְאִים לְהַקְרָאָה: גִּילָאֵי 4–6
מַתְאִים לִקְרִיאָה עַצְמָאִית: גִּילָאֵי 6–9
בְּסוֹף הַסֵּפֶר – שְׁאֵלָה לְמַחֲשָׁבָה לְשִׂיחָה מְשֻׁתֶּפֶת בֵּין יֶלֶד לִמְבֻגָּר.
הַסִּפּוּר מְסֻפָּר בְּקוֹל שׁוֹנֶה וּמִתְבּוֹנֵן מִזֶּה שֶׁל שְׁאַר סִפְרֵי הַסִּדְרָהֹ. הַסֵּפֶר בָּנוּי בְּשִׁיטָה יִחוּדִית: לְצַד כָּל דַּף טֵקְסְט, מוֹפִיעָה תְּמוּנָה עֲשִׁירָה הַמַּרְחִיבָה וּמְחַיָּה אֶת הַסִּפּוּר. כָּךְ יָכוֹל יֶלֶד שֶׁהַסֵּפֶר הֻקְרָא לוֹ פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם – לַחֲזֹר וְלִקְרֹא אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ דֶּרֶךְ הַתְּמוּנוֹת, עוֹד לִפְנֵי שֶׁלָּמַד לִקְרֹא.
סְפָרִים נוֹסָפִים בַּסִּדְרָה: הַשּׁוּעָל שֶׁנָּפַל בְּפַח ׀ הַחֹשֶׁךְ שֶׁיְּלָדִים אוֹהֲבִים ׀ תַעֲלוּמַת הַצִּפּוֹרִים.