בספר בין הפרוזדור לטרקלין נפרסת מניפת מחקר הולכת ונפתחת של חיי היום־יום ותפיסת עולמם של בני משפחה בורגנית ושל בני חוגם, אנשי מקצועות חופשיים ואנשי ציבור בשדה הכלכלה והפוליטיקה. במשאביהם הכלכליים והתרבותיים הם תרמו לעיצוב המרחב העירוני, לפיתוח המסחר, הכלכלה והתעשייה, ולהקמת מוסדות תרבות ואמנות ביישוב היהודי בראשית המאה ה־20 .
במוקד ספר זה חליפת מכתבים ארוכת שנים בין ארבע משפחות בורגניות — וילבושביץ (וילבוש), בלקינד, פיינברג, וחנקין — שנקשרו זו בזו בקשרי חברוּת ונישואין וכינו את משפחתן המורחבת בשם 'השבט'. קורותיהן של המשפחות הללו שלובים בקורות היישוב היהודי בארץ ישראל, ואחדים מבניהן ובנותיהן אף היו לדמויות בולטות וידועות בו.
נחום וילבוש, מהנדס וחלוץ תעשיית השמן בארץ ישראל, שושנה לבית פיינברג, אשתו, ובתם זהרה הרבו לכתוב זה לזה, לבני משפחה נוספים ולחברים. במכתביהם תיארו את מסעותיהם ברחבי אירופה לצד תיאור מטלות של תחזוקת בית, ואירועים פוליטיים לצד ארוחות חג. הם חלקו מחשבות על חיי היום־יום, דאגות, לבטים ושאיפות.
מכתבים אלה פותחים צוהר לעולמם של בני המשפחה הגרעינית והמורחבת, ולחיי הבורגנות הגבוהה בחברה היישובית בשלהי התקופה העות'מאנית ובראשית ימי המנדט. דרכם בוחנות דבורה ברנשטיין וטליה פפרמן כיצד עיצבו בני ובנות הבורגנות זהות מעמדית מובחנת אשר שילבה אורחות חיים אירופיים ומקומיים, כיצד גיבשו את שאיפותיהם ואת הנורמות הראויות בעיניהם, מהם המנגנונים שעיצבו יחסי מגדר ועד כמה עיצבה הלאומיות את חיי הבית והמשפחה.
למעמד הבורגנות היה תפקיד חשוב בהתהוות החברה היהודית הלאומית בארץ ישראל בראשית המאה ה־20. ספר זה חושף ובוחן את ההיסטוריה החברתית של מעמד הבורגנות הארץ־ישראלי, מאיר צדדים חדשים בהצטלבות שבין מגדר, מעמד ולאום, ובתוך כך מרחיב את שדה הראייה ההיסטורי שלנו.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
