מרותקת

שלום לכם הורי הזולים,
אני עוזבת את הבית כי נמאס לי מהשקרים (מכאן: נמאס לי מכם).

כשנפגשתי עם אמיר ("האח הגדול שלך", כמו שאתם קוראים לו), אצלו בבית, הוא סיפר לי הכל. על איך אמא הייתה סטודנטית של אבא. ואז אבא החליף את אמא שלו באמא שלי, פשוט כי היא הייתה יותר צעירה. איך הוא, אמיר, היא צריך לישון שני הבתים ולהיות בבת אחת, תוך יום אחד, מאושר בשני הבתים.

אחרי שנפגשתי איתו, הבנתי שהסתרתם אותו בכוונה. שהוא מקסים מדי, אמיתי מדי. שהוא בעצם השקר שקבור כאן בבית. שלא משנה כמה נענה שהכל ממש ממש בסדר אתנו, לכם לא בסדר. לא בסדר כי יש כאן עוד משפחה קבורה מתחת לבלטות. הוא סיפר לי עוד דברים שלא בא לי להגיד לכם. תישארו קצת במתח. לא נורא.

שבוע של ריתוק שגוזרים עליה הוריה של איה בגלל בריחתה מהבית הוא עונש שהופך גם לפרס.
סגורה בחדר שלה, איה מקווה להתנתק קצת מהעולם שמעיק עליה בתקופה האחרונה. אבל העולם דווקא מתפרץ אליה. דרך הטלפון, המחשב ואפילו מבעד לחלון. חברים וחברות, הוריה המודאגים, אחותה הקטנה, כולם נגלים אליה פתאום באור חדש ומפתיע. יותר מכל, איה מחכה בשקיקה למכתבים שמגיעים אליה מאחיה הגדול שבניו יורק ומספרים לה את סיפור חייה שלא הכירה. ובין כל אלה, אהבה לא ממומשת מסתננת דרך סדק בדלת ולא ברור אם היא עומדת להיפתח לרווחה או להיטרק.

יעל נאמן היא זוכת פרס ראש הממשלה לספרות לשנת 2015, ספריה הקודמים: היינו העתיד (אחוזת בית), וכתובת אש (כתר) היו מעומדים לפרס ספיר וזכו לביקורות מצוינות. שני הספרים שהו שבועות ארוכים ברשימות רבי־המכר.