רסיסים של אור שבור

היה היה אדם

והאדם היה בתוך סיפור

והסיפור היה בתוך כריכה (קשה או רכה)

ויחדיו התאגדו לכדי ספר.

והספר היה מונח על השולחן

ושניהם היו בתוך הבית

והבית עמד (כמו בתים רבים נוספים סביבו)

על קרקע בתוך העולם ...

פרידה רוצה לעוף. היא אינה רוצה להיקשר לאף אחד; אבנר מנסה ללא הרף להצית בה את הניצוץ שכבה בין ארבעה קירות הבית; נועם מצייר לו במלים את דמותה של ה"אישה שמעולם לא פגש". אך היא, כנורה שלא הוברגה כראוי - מהבהבת, מגיחה ונעלמת מן הסיפור כרצונה. בכך היא מציבה בפניו את האתגר הגדול למצוא שֵם לאהבה. דרך שלוש דמויות נחשפת הכמיהה הנצחית לחופש, חום ואינטימיות. הסיפור הוא מסע פנימי אל תוך נבכי התודעה ורסיסי מחשבות החבויות בכל אדם.

דרך שלוש דמויות, "רסיסים של אור שבור" חושף את הכמיהה הנצחית לחופש מצד אחד, ולחום ואינטימיות מצד שני. בין השורות נרקם  מסע פנימי וחיצוני כאחד; מסע החבוי למעשה בכל אחת ואחד מאתנו.

נועם נגרי , 31, יליד חיפה, הוא סוציולג, מוזיקאי ומורה. "רסיסים של אור שבור" הוא ספרו השני. ספרו הראשון, מצופים, 2007 , יצא בהוצאת גוונים.