וִיקִי בּוּם הַקְּטַנָּה
יָשְׁבָה תַּחַת עֵץ תְּאֵנָה
וְאָכְלָה לְבִיבוֹת מִגְּבִינָה.
הִתְקָרֵב אֵלֶיהָ שִׂיחַ שׁוֹשַׁנָּה וְלָחַשׁ בְּאָזְנָהּ:
"מָתַי מַתְחִילָה הַמְּסִבָּה?"
וּמָה עוֹד קָרָה?
וּמִי עוֹד בָּא?
הַסּוֹפֶרֶת רוֹנִית חָכָם (חָמֵשׁ מְכַשֵּׁפוֹת הָלְכוּ לְטַיֵּל וְעוֹד) וְהַמְּאַיֶּרֶת לִיאוֹרָה גְּרוֹסְמָן (בָּלוֹנָה וְעוֹד) מְשַׁתְּפוֹת פְּעֻלָּה בְּסֵפֶר שֶׁכֻּלּוֹ תֹּם-יַלְדוּת, יֹפִי וּנְדִיבוּת, הַמַּצִּיג אֶת וִיקִי בּוּם, גִּבּוֹרָה שֶׁתִּכְבֹּשׁ אֶת לִבְּכֶם.