הספר הראשון שלה היה להיט מטורף, לא צפוי, ועכשיו היא אמורה לשבת לכתוב את ספרה השני. העולם מצפה לו, אבל היא לא מסוגלת, היא תקועה לגמרי. מסך ה-WORD הלבן מכניס אותה לחרדה עמוקה וכל האירועים הספרותיים סביבה – מפגשי קוראים, חתימות – מטילים בה אימה ושיתוק. ואז ערב אחד, לגמרי במקרה, נכנסת לחייה ל' המושלמת, האישה האלגנטית והמתוחכמת שתמיד רצתה להיות, במפגש שעתיד להפוך עליה את עולמה. אבל בהחלט יכול להיות ששום דבר פה אינו בדיוק כפי שהוא נראה.

חיי המין של קתרין מ'/ קתרין מילה

עומק פסיכולוגי מרשים, שלא מקשה על הקריאה אלא הופך אותה למעין שעת טיפול מאתגרת.

כי זה סקסי, קריפי, מתוחכם, מסתורי, כתוב נפלא ומפגיש אותנו עם המקומות האפלים בנשמתנו.

בגלל שהאלגנטיות האינסופית של דה ויגאן לא מסתירה את החשיפה הטוטאלית שלה, את ההתערטלות הנפשית שלא ניתן להוריד ממנה את המבט.

כי כפי שהיא עצמה רומזת כבר בפתיחה – למי בכלל יש כוח לרומאנים המבוססים על סיפור אמיתי?

ל' היא הפאם פאטאל האולטימטיבית – מושלמת, נשגבת, אלגנטית. אחת שאחרי הפגישה איתה החיים משתנים לגמרי.

"לא פגשתי אותך, זיהיתי אותך".

בית קפה קטן ברחוב צדדי וקסום בפריז.

בוודאי. דה ויגאן היא אחת הסופרות החשובות והמסקרנות של התקופה. חובה לעקוב אחריה גם בהמשך הדרך.

כל מה שרציתם לדעת על חברות בין נשים. מבט חדש, מסעיר, מעורר חלחלה על גבולות האני ועל מערכות יחסים פתולוגיות, על אובססיה טהורה, על בני האדם ומה שמניע אותם, על אמנות המניפולציה. ועל המשמעות האמיתית, המלאה, המחרידה והטוטאלית, של להיות אדם כותב.