ביקורת מזוית אחרת
רן בן-נון
למה כדאי להתחיל להשקיע מגיל 0
תקציר מנהלים
כסף זה אחלה. כלכלה – פחות. באופן מסורתי, מדובר באחד הנושאים מפילי התרדמת והמשמימים שיש. כך הורגלנו לחשוב כל השנים, בעיקר בכל פעם שמישהו ניסה ללמד אותנו דברים כלכליים, לרוב ללא הצלחה. ואז הגיע שאול אמסטרדמסקי, האיש שבעשר אצבעות, בתמונה ובצליל, שינה את האופן שבו ישראלים מדברים על כסף ועל כלכלה, ובקסמיו הצליח לעשות את זה נגיש יותר, קליל יותר, קצר יותר, מעניין יותר ואפילו, שומו שמיים, די מגניב. בעבודתו בעיתון כלכליסט בכאן 11 ובפודקאסטים השונים שבהם הוא מגיש או מתארח, אמסטרדמסקי, 45, מלמד אותנו המון בלי שנתעייף ובכלל בלי שנרגיש. הוא מצליח במקום בו רבים וטובים נכשלו קולוסאלית. יצירת המופת הנחשבת ביותר של אמסטרדמסקי היא הספר "כסף טוב", להיט עצום שהוא מורה נבוכים בסיסי לכל מה שצריך לדעת על כלכלה. וכעת מגיע הדור הבא, מילולית ממש – כסף טוב למתחילים, הספר שילמד בני נוער איך לעצב את עתידם במו ידיהם, אם רק ירצו.
כמו מה זה
השקעות לעצלנים/ תמיר מנדובסקי
קל/כבד?
קל להפליא.
למה כן?
אתם אוהבים כסף אבל לא אוהבים ספרים, הוא מסביר בעצב כבר בהתחלה, אבל בהמשך ממליץ על החלטות שכדאי לקבל בגיל 15, פשוט כי עדיף לקבל החלטה שגויה בגיל 15 מאשר לא לעשות כלום. עקרונות היסוד בהתנהלות כלכלית נכונה הם התמדה וסבלנות. הבעיה היא שיש יותר מדי מידע, והמון שרלטנים ברשת. לא צריך את כל זה, הוא מסביר, רק לקרוא את הספר ואכן כסף טוב למתחילים הוא טקסט בהיר, פשוט, קצר ולעניין. והעיקר - זה פחות מסובך ממה שחושבים. בפרק העוסק בהשקעות אמסטרדמסקי מסביר שרוב הכסף שיש לנו מהשקעות נובע ממה שהשקענו בשנות ה-20 שלנו; כמה שמתחילים מוקדם יותר, ככה יש יותר כסף. פשוט להיכנס לבורסה בגיל כמה שיותר צעיר. המטרה היא שהכסף יעשה כסף, יעבוד בשבילכם, וככל שעובר הזמן הוא גדל ומרוויח יותר. אמסטרדמסקי מצליח לגרום אפילו למונח המדכא ריבית דריבית להישמע סקסי. ככל שמשקיעים לטווח ארוך יותר כך הסיכוי להפסיד הופך לאפסי. גם אם הבורסה תקרוס, היא תעלה בחזרה, כך שהכי שווה להשקיע ל-15-20 שנה. אין קיצורי דרך, זה מה שהכי קשה להסביר לצעירים, אבל הוא מצליח. ההסברים של אמסטרדמסקי לא רק פשוטים, הם אפילו יפים, ולכן קלים לזכירה: כדאי לכם להשקיע בחברות שאתם מבינים מה הן עושות, בתחומים שאתם מבינים איך הם מתנהלים ובכלים שאתם מבינים איך הם עובדים, כלומר מניות. הדגש הוא על להשקיע ולא לעסוק במסחר, לא לעבוד בזה כל היום כי זה דורש התמחות. רק לשים את הכסף במקום הנכון ולתת לו לגדול. רוב הסיכויים שהחברות הגדולות של היום לא יהיו החברות הגדולות של עוד 15-20 שנה. אין לנו אפשרות לדעת איזו חברה תהיה הכי גדולה בעוד 20 שנה, זה דורש המון מחקר, לכן עדיף להשקיע בקרן סל המשקיעה בכמה חברות בתחום מסוים וכאן מופיעות מילות הקסם, הגביע הקדוש של הפעילות הכלכלית - הכנסה פסיבית. שהכסף יעבוד, אתם רק תסתכלו. העצות בספר טובות ופשוטות: אל תסתכלו כל יום על הכסף, השקיעו בהוראת קבע, הזמן להיכנס הוא תמיד עכשיו ועזבו אתכם מקריפטו, זו השקעה ספקולטיבית, כמו הימור בקזינו.
למה גם כן?
חלק חשוב ומדכדך בספר עוסק בהונאות מגוונות ברשת, החל בדרך שבה האתרים השונים שואבים מאיתנו כסף בלי שנרגיש, בנגיעה קלה. המשפיענים, ובכן, משפיעים, ויש גם לייב שופינג, פומו, טרנדים מופרכים (קרטיב קראנץ' פיסטוק, בובות לבובו), וכל הדברים שצריך להיות מודעים אליהם. כבר מגיל 0, מודעות היא כמעט הכל. כסף טוב למתחילים מכיל אינסוף טיפים טובים: אין דבר כזה, מבצע חד פעמי, הם תמיד חוזרים; לפני שקונים חדש, כדאי לחפש יד שנייה; שאלו את עצמכם, האם אני באמת צריך את זה; והישמרו מדרופשיפינג, ג'אנק שמתחזה למוצר יוקרה (וגם על תנסו לעשות את זה בעצמכם, נו-נו-נו). אנחנו תמיד רוצים עוד, מה שיש אף פעם לא מספיק. קשה לעשות כסף, קל להוציא. מה שאמסטרדמסקי מציע הוא הרגלים, סדר עדיפויות, תכנון מראש. האמת, הוא מודה, זה משעמם גם מבוגרים, גם הם מאבדים שליטה. אז אל תחזרו על הטעויות של הוריכם: אל תוציאו כסף שאין לכם, אל תיכנסו לחובות, העדיפו כרטיס חיוב מיידי על כרטיס אשראי, החזיקו רק כרטיס אחד וקנו בכמה שפחות תשלומים. אלו עצות שטובות גם למבוגרים. כסף הוא הדרך לעצמאות, מסביר אמסטרדמסקי וממליץ להקים עסק במקביל לעבודה כשכירים ולא במקומה, כמה עצוב. עסק עצמאי הוא לא קיצור דרך, להפך, הוא דרך ארוכה וקשה. אבל שווה לנסות, החל בג'ובים הקלאסיים - שיעורים פרטיים או דוג סיטינג, ועד ליצירתיים, בניית אתרים או בניית ציפורניים. הוא, מצידו, בונה את הביטחון העצמי של קוראיו הצעירים: אל תפחדו לעשות טעויות ואל תפחדו לבקש תשלום ראוי עבור מה שאתם מציעים. אמסטרדמסקי אפילו מקים איתם עסק לייצור סרטוני וידאו שלב אחר שלב: הוצאות, ציוד, שיווק, תמחור, חבילות, יצירתיות, איזון בין עבודה לפנאי, כמה מהרווח להשקיע חזרה בעסק, איך לבדוק מה עושים המתחרים ולבסוף גם החלק הממש מבאס שדורש גם התערבות הורית - מס הכנסה וביטוח לאומי.
למה לא?
יש רעיונות שחוזרים על עצמם בספר שוב ושוב - כרטיסי חיוב, הרחקת זמינות אמצעי התשלום - וגם, אין דרך קלה לומר זאת, זה בכל זאת ספר על כלכלה.
דמות לקחת
בצלאל סמוטריץ'. לא, הוא לא מופיע בספר, אבל הוא לוקח את הכסף שלכם, ילדים, ומחלק אותו לחרדים ומתנחלים. תחשבו על זה ב-27 באוקטובר.
משפט לקחת
בחיי שאם הייתי בן נוער היום, אני לא יודע איך הייתי מצליח להתאפק.
איפה קוראים?
כל פרבר שינה ישראלי באשר הוא, שבו יש נוער משועממים עם חלומות גדולים.
נחזור לעוד?
כן. אמסטרדמסקי עושה את זה הכי טוב מכולם.
השורה האחרונה
הספר בנוי היטב כך שכל נושא נובע ממה שקדם לו, מה שמביא אותנו לבנקים והתנהלות כלכלית. סוף סוף אפשר להבין כאן, אולי לראשונה, מה זה ריבית דריבית, ובהסבר פשוט ב-174 מילים. תודה על זה. ברוח ריאליסטית, אמסטרדמסקי מודה שאין בנק מושלם ושכל הבנקים דומים. אל תתביישו להחליף בנק, ככל שהבנק יראה שאתם מוכנים לעזוב אותו, הוא ישפר את התנאים. אז נא לבדוק עמלות וריביות, ולהתמקח! הלוואי שמישהו היה אומר את זה לנו כשהיינו צעירים.