ביקורת מזוית אחרת
רן בן-נון
קומדיה רומנטית כיפית לסוף תקופת החגים
תקציר מנהלים
עוד טמבל חתיך מהאפליקציה ביקש ממנה לקשור אותו, וג'יימי כבר לא יודעת את נפשה מציניות ויאוש קיומי. בגיל 29, קופירייטרית בכירה במשרד פרסום בוטיק בסידני, יש לה כלל ברזל - אף פעם לא יותר מלילה אחד, ובלי רגשות בבקשה. ג'יימי משקרת את עצמה לדעת, ממציאה הרגלים ותחביבים שהיא יודעת שהדייט שלה רוצה לשמוע וכל זה עובד לה לא רע עד שהיא טסה לטריטוריה הצפונית של האאוטבק האוסטרלי עם חברתה הטובה והעשירה אבי לרגל חתונת חברתה הטובה האחרת, אלה. שם בשממה הפראית הגברים הם משהו אחר, שונים לגמרי מהטראש האורבני הרגיל, ושם ג'יימי תפגוש את לוק הקאובוי ההורס והשנון לא פחות ממנה. הרומן הלוהט הזה ניצב בלב שקרים הם שפת האהבה שלי המהנה להפליא של אוליביה סיימונס – קומדיה רומנטית לא לרומנטיקניות בלבד.
כמו מה זה
חוות לאבלייט/ ב.ק. בוריסון
קל/כבד?
קליל אך לא קליל מדי.
למה כן?
ג'יימי היא בחורה רגילה למדי, גובה ממוצע, שיער חום עד הכתפיים, עיניים ירוקות. יש לה אחות קטנה במשבר נישואים, שתי אחייניות שהיא הכי אוהבת בעולם ואמא אלכוהוליסטית, כשאת כל זה היא מחזיקה ביחד באמצעות ג'וב תאגידי המאפשר דירת שני חדרים זעירה. אין לה תחביבים, חוץ מטינדר. היא לא כזאת מיוחדת, אבל יש לה הומור נפלא, מרושע וחד ותיאורים משעשעים להפליא, שהופכים את 'שקרים' לפאן קריאה לא מבוטל להעברת תקופת החגים המלחיצה.
למה גם כן?
לוק, לעומת זאת, בן 34, 1.90 מ' של גבריות פראית, איש אאוטבק תכול עיניים עם רעמת שיער בלונדינית-אדומה וקו לסת מסותת, שיוצר חיוך ממוטט חומות, ויש לו תשובה לא רעה, פוגענית במידה ומדויקת עד כאב, לכל התחכמות עירונית של ג'יימי. אין ספק, זוהי אהבה ממבט ראשון, או לפחות הידלקות מטורפת, למרות שהיא תמשיך להכחיש זאת כל עוד נשמתה באפה. סיימונס מנווטת היטב בתוך הנוסחה הקומית-רומנטית, שוזרת דיאלוגים מהירים ושנונים, שממשיכים לתקתק אפילו תוך כדי הסקס עצמו, ומספקת שעות של הנאה אסקפיסטית מושלמת בלי יותר מדי רגעי פורנו מביכים. ואם כבר אוסטרליה, הנשיקה הראשונה מופיעה על רקע שיר של אינקסס, וזה לגמרי מושלם.
למה לא?
הקיטש עולה על גדותיו פה שם והסקס קצת מוגזם לעבר הפורנו, אבל זה חלק מחוקי הז'אנר ככל הנראה, או כמו שהיטיבה לנסח ידידת העורך ומומחית לספרות רומנטית: "חמוד. תואם ז'אנר. בשביל צ'יק ליט זה שלושה פלפלים מכובדים" (תרגום: פלפלים הם שיטת דירוג הסמאט בקרב חובבות הז'אנר).
דמות לקחת
לורן, האקסית/ ידידה של לוק, ג'ינג'ית חלומית מקסימה שאחרי מפגש אחד איתה חייבים לשאול - מה האיש הזה בכלל עושה עם ג'יימי?
משפט לקחת
"המשפחה שלי היא קרקס. אני פשוט מנסה למנוע מהאריות לאכול את הליצנים."
איפה קוראים?
ובכן, האאוטבק הוא לא סתם שממה רחבת ידיים - הוא מחולק למתחמים שונים והיפורנו מתרחש במה שנקרא הטריטוריה הצפונית. ונורא יפה שם.
נחזור לעוד?
אפשר בהחלט. סיימונס היא כותבת מהנה ביותר.
השורה האחרונה
בסיבוב הבא, ג'יימי מגיעה אל האאוטבק לרגל הלוויה ובתוך הקלילות הרגילה של הקומדיה הרומנטית מסתתרים עומקים מפתיעים של מתחים בתוך המשפחה, חסכי ילדות וכל השיט הרעיל שהורינו מורישים לנו בלי כוונה, אבל עם הרבה משמעות וכאב; המבנה הנפשי האמיתי שמעבר לסכמת הדאדי-אישוז השגרתית. 'שקרים' הוא בעצם ספר על למצוא את האדם שאיתו את יכולה פשוט להיות עצמך, בלי לבלף, בלי לזייף, אפילו אם זה מי שלא היית מדמיינת שדווקא איתו זה יקרה. כדי לזכות באהבה את צריכה לנצח את כל השדים הפנימיים שלך בזה אחר זה, ולא יהיה לך קל, כשעל הדרך מעניין לגלות שב-2026 לגיבורה רומנטית מותר לא לרצות להיות אמא, ועדיין להיות ראויה לאהבה, כשהאהוב לגמרי זורם איתה בנושא הרגיש. גם הקלישאות הרומנטיות של ללמוד לרכוב על סוס ולנהוג ברכב עם גיר ידני עובדות כאן נפלא ומספקות רגעים ארוכים של מה שאפילו ג'יימי קוראת לו במילה אחת – נחת. צודקת.