המוזיקה, היצירה, היא המפלט האחרון; היא תציל אותנו כשהכל מסביב מתמוטט וקורס, היא האור שבאפלה. גיבורי "רביעיית מיתרים" של אנה אנקוויסט יעשו הכול כדי להגיע למפגש הנגינה על סירתו של נגן הוויולה, כי זה בערך מה שנשאר להם בחיים האלה. יש להם קריירות שהולכות ומצטמצמות או חיי משפחה שהולכים ומתפרקים, אבל כל אלה הם עולם הולך ונעלם שרק הנגינה צובעת אותו בצבעים חיים יותר לכמה דקות או שעות. מרחוק צופה בהם בקינאה מסוימת רייניר, המורה למוזיקה הקשיש שלהם, שהיה רוצה להצטרף אליהם, אבל הכבוד העצמי עוצר בעדו – הוא לא יהיה הגלגל החמישי ברביעיית מיתרים. בבדידותו הוא יוצר קשר מיוחד עם ילד בן מהגרים מהשכונה, חיבור שהופך אט אט מחשש וחשדנות לחיבה עמוקה, שבבסיסה אהבה אמיתית לצלילי הקלאסיקות הנצחיות.

החזרה/ אלינור קטון

קשה וקודר מהרגיל אצל אנקוויסט.

אם להודות על האמת, הנגינה שלהם לא מבריקה במיוחד וגם החיבור לא מאוד מרשים, אבל זה בכלל לא הנושא – רביעיית המיתרים היא בעצם קבוצת תמיכה שבה אפשר לדבר על הכול: אבטלה, אובדן, שכול, כאב. אחרי החזרה הם יושבים על בירה ומשוחחים, נוצרות חברויות אמת ואפילו רומן מזדמן, קשרים מתהדקים.

בעתיד הקרוב, הדיסטופי והאומלל שיצרה אנקוויסט בגאונותה, החיבור הזה יקר מפז. הסופרת ההולנדית הנערצת מזהה תהליכים שהאנושות מצויה בהם כבר עכשיו, ומגבירה אותם רק בפעימה אחת כדי להראות עד כמה אנו קרובים לקטסטרופה: עוד טיפה אלימות, עוד קצת שחיתות, מעט יותר כדורגל ומעט פחות מוזיקה, והגיהינום כבר כאן.

הספר הזה, מ-2014, הוא לא אחד משיאיה של אנקוויסט (אם כי הוא עדיין נפלא בדרכו).

הלן, כינור שני, אחות סיעודית המתמודדת עם עודף משקל ויוצרת בתמימות קשר עם אסיר מסוכן בלי לדעת לאן הוא עלול להוביל אותה ואת חבריה.

"מה עוד נשאר לנו? עם טיפת חוסר־מזל יש לפנינו עוד מחצית מהחיים, צריך לשאת אותה, יותר מזה, צריך למלא אותה".

אמסטרדם, אבל העיר היפה של היום, לא המכוערת של אנקוויסט.

כן. אנקוויסט, גם לא בשיאה, היא אחת הסופרות החשובות והמשפיעות בעולם כיום.

אי אפשר לחיות זמן רב כל כך לצד האלימות הגואה בלי שהיא תגיע אליך ותפלוש לתוך חייך. זה מה שקורה גם לרביעיית המיתרים החביבה שלנו בחלקו האחרון של הספר. האמונה בטוב שבעולם ובכוחה המרפא של המוזיקה, נשברת ומתרסקת אל תוך מציאות של אימה גולמית. אבל אם תחפשו את התקווה, תמצאו אותה, כמו רייניר הזקן, דווקא בדמויות שהכי מעוררות חשד. הזר, האחר, הוא זה שיוכל להצילנו, כי בסופו של דבר, הוא בדיוק כמונו: בסך הכל אדם אחד, קטן, שמחפש רק שקט, שלווה וחיים רגילים בעולם קשה ועוין.