לילה אחר לילה מתרחשים מעין פיגועים אמנותיים ברחובות תל אביב. בלילה הראשון מוחלף שמה של סמטה פלונית הסמוכה לקינג ג'ורג' בשמה של האנרכיסטית היהודייה האגדית אמה גולדמן; בלילה שאחריו מוחלף שמה של סמטה אלמונית, לא הרחק משם, בשמה של ציפורה פרלמן, עוזרתה הנאמנה של גולדמן, שעלתה לישראל; בלילה השלישי מתרחש אירוע פרפורמנס פמיניסטי על פסיפס ברחוב יהושע בן נון, וככה זה ממשיך. מי אחראי לפעילות הזו? על כך ועוד ב"האנרכיסטיות", ספרה החכם מאוד של מיכל בן נפתלי, זוכת פרס ספיר על ספרה "המורה".

משפחת פאנג/ קווין וילסון

כבד עד כבד מאוד.

האישה שמאחורי פעילות הגרילה הזו היא יעל, שמפוטרת אחרי 20 שנה מעבודתה כמרצה מן החוץ לספרות באוניברסיטת תל אביב. אחרי שהיא נרגעת מההלם הראשוני ומתחילה למצוא את עצמה מחדש, יעל צוללת לביוגרפיה של אמה גולדמן ומקימה סדנה נסיונית רדיקלית, שאליה נרשמות חמש נשים הנפגשות בכיתת בית ספר אחרי שעות הלימודים. ניחוח של מהפכה שקטה עולה בחלל האוויר. הן שונות זו מזו בגיל, ברקע, בכל דבר כמעט, אבל מתחברות למשימה משותפת. יעל לא קוראת לזה אקטיביזם, אלא "אנרכיה מטאפיזית", שלא תיצור שינוי בעולם, אבל תגרום לאיזו תנודה בנפשותיהן, לחיבור נשי מיסטי אלוהי.

בחלקו השני של הספר בן נפתלי חוזרת לעבר הרחוק, אל השירות הצבאי שבמהלכו יעל הפכה להיות מי שהיא. הזמן הוא ימי מלחמת לבנון והיא מורה חיילת בבסיס צפוני לחיילים נחשלים מרקע קשה. מצד אחד, יעל מתאהבת באבישג הנמצאת בתהליך חזרה בתשובה ולא מפסיקה לקרוא פרשנויות לכתבי קודש לפני שהיא נעלמת יום אחד. מצד שני, היא סופגת לא מעט חשיבה ביקורתית מחברתה הדעתנית מרים, שדרכה היא נתקלת לראשונה בכתבי ציפורה פרלמן.

אם אתם פחות מתחברים לכתיבה הגותית, מורכבת ומעמיקה, זה לא הספר בשבילכם.

אבישג היא אולי מושא תשוקתה של יעל, אבל שרה היא האישה שהייתה איתה לאורך רוב הדרך - שקטה, חכמה, מעמיקה, מכילה, החברה שכל אישה צריכה לצידה.

עכשיו איבדה את התחושה שהיא חלק ממשהו גדול יותר ובלתי ניתן לערעור, כאילו התפשטה ממלבושיה והגיעה למקום שורשי מכל שורש, יסודי מכל זהות, כאילו נמסרה אט אט לעול ששגרת היומיום מנסה להסתירו, שגרת היומיום היא בעצם מנוסה מפניו.

מרכז תל אביב, הלב הפועם של העיר. המקום המושלם לפיגועים אמנותיים.

חייבים. מיכל בן-נפתלי היא כיום אחת הכותבות הטובות והחשובות בעברית. לא נתפלא אם גם "האנרכיסטיות" יזכה בערימת פרסים.

בפעם הבאה שהן נפגשות, יעל היא משוחררת טרייה שרגע לפני הלימודים באוניברסיטה הולכת לכנס חזרה בתשובה ונמלטת ממנו אחרי ויכוח לוהט בין רב זועם לאקזיסטנציאליסט נחוש. אבישג, מצידה, כבר השלימה את החזרה בתשובה שלה ויעל נקרעת, כפי שעשתה כל חייה, בין הפילוסופי לתיאולוגי; דמות חידתית, מרתקת, של מנהיגה בעל כורחה שאצלה הכל מתחבר להכל – פמיניזם, תרבות קווירית, יהדות ואנרכיה. מיכל בן נפתלי שוב יצרה דמות אייקונית של מורה לחיים, ואולי גם קצת מעבר להם.