גבריאלה בת ה-17 מבריזה לראשונה בחייה משיעור כדי לפגוש את יונתן, שכנה לספסל הלימודים וככל הנראה אהבתה הראשונה. גבריאלה, צ'לנית מחוננת, היא כצפוי גם חנונית אדירה ושק שלם של מבוכה וחרדות התבגרות, שרועי חן המוערך מאפיין בספרו "רעש גדול" בחיבה אינסופית וברגישות יצירתית, שגורמים לנו להתאהב בגבריאלה מהשורה הראשונה. הנעורים הם אכן סיוט, אבל הסיוט הזה כל כך מתוק, שעינינו מצטעפות מיד - אך לא באופן קיטשי, אלא מתוך הבנה וחיבור למוח הטינאייג'רי שאבד לנו אי שם בעבר. סיפור האהבה של גבריאלה ויונתן מתוק עד דמעות, לעמים אפילו קצת מתוק מדי, ושזור בכל הבלבול והמודעות העצמית העודפת של אהבה ראשונה – הכל כה שגוי ומסורבל, אך עם זאת כה נכון ומופלא. אנו עוקבים אחרי התנועות המגושמות של גבריאלה בחיוך מאושר ומחזיקים לה אצבעות, תוך שאנו סולחים לרועי חן על הקטעים הרגשניים. כי גם אנחנו היינו פעם ככה, מוצפים, עולים על גדותינו. ועכשיו אנו מוכנים להכיר גם את נועה, אמא של גבריאלה ואת ציפורה, סבתה.

לענת הדבש/ נולי עומר

קליל, חמוד ונעים להפליא.

נועה, אמה של גבריאלה, עובדת בדוברות של עיריית תל אביב וזה מתאים לה באופן מושלם, כי היא פשוט לא מסוגלת לסתום. את חייה מלווה להג בלתי פוסק, שנועד להשתיק את האימה והחרדה הקיומית שהיו שם מאז ומתמיד. לכבוד יום הולדתה ה-40 בעלה האוהב נמרוד רושם אותה לסדנת ויפאסנה בווילה מבודדת בהרי ירושלים. היא צריכה לשתוק 24 שעות ולהתבונן פנימה, ועבורה זה בלתי אפשרי. אחרי שהיא נזרקת מהסדנה, נועה עוברת מה שניתן לתיאור כחוויה קוסמית בליפתא הקסומה ומוצאת את השקט שחיפשה כל חייה בשילוב בין קלישאות אמצע החיים לקלישאות רוחניות.

ציפורה בת ה-66, היא אמה של נועה וסבתה של גבריאלה. את נועה היא הרתה עם תייר אירי מזדמן, ומאז היא לבד, נמנעת ככל הניתן מחברת בני אדם מלבד חברה אחת, שגם איתה הקשר רופף מאוד. ציפורה נדרסת על ידי קורקינט חשמלי, כמקובל, ומתחילה לדבר עם אלוהים, הופכת לנביאת אמת שנבואותיה, וגם קללותיה, מתגשמות.

כי לרועי חן יש בעיה רצינית של מינונים, בעיקר בכל הקשור לרמות הסוכר.

נמרוד, בעלה של נועה, הוא אחד שמבין, פשוט מבין, ונמצא שם כשצריך, ונעדר כשהוא מרגיש שהיא זקוקה לספיייס. כל אישה צריכה אחד כזה.

אין פה אף אחד, שנים שלא היה פה אף אחד. לא שלא רצו, היו כאלה שרצו, היו שחזרו וחיזרו, אבל נכשלו בנסיון לעבור את מסך הברזל שמאחוריו תריס הקרח שמאחוריו וילון הציניות שמאחוריו זוג עיניה המלגלגות של מי ששלחה אותם ברהיטות לאלף עזאזל.

סופ"ש רגוע ומושלם בצימר אי שם בהרי ירושלים.

כן. רועי חן הוא כותב מוכשר ומעניין, ובעיקר מסקרן. נשמח לגלות מה תהיה התחנה הבאה שלו.

על סיפורה של גבריאלה שורה מופרכות נעימה, על גבול הסלפסטיק, שלבסוף מתחברת באופן לא פחות ממבריק לסיפוריהן של נועה וגבריאלה. זה כל כך מענג ומנחם, שאנו סולחים לרועי חן על הכל. "רעש גדול" הוא פשוט ספר פיל גוד מושלם מסוגו.